"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
כך מרגלים העצים באמזונס אחרי הכורים הלא חוקיים
מחקר חדש מגלה שניתן להשתמש בטבעות העצים כדי לעקוב אחר פליטת חומרים שקשורים לכרייה
כרייה באמזונס. צילום: PARALAXIS, שאטרסטוק

כך מרגלים העצים באמזונס אחרי הכורים הלא חוקיים

מחקר חדש מגלה שניתן להשתמש בטבעות העצים כדי לעקוב אחר פליטת חומרים שקשורים לכרייה

סוכנויות הידיעות
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

צוות בינלאומי של חוקרים גילה שעצים באמזונס יכולים לשמש כאמצעי מדידה לזיהום כספית שמקורו בכריית זהב בלתי חוקית. החוקרים בחנו את הטבעות השנתיות של מיני עצים מסוימים, במיוחד Ficus insipida, והצליחו לעקוב אחר טביעת הרגל המרחבית והזמנית של פליטות כספית שמשקפת את ההשפעות הסביבתיות של פעולות כרייה חשאיות.

כריית זהב באגן האמזונס מתנהלת כבר מאות שנים, והביקוש העולמי הגובר מחמיר את הפעילות הבלתי חוקית. כיום עדיין יש ביקוש רב לזהב, אך חלקיקי הזהב שנותרו קטנים וקשים לאיתור, ולכן הכורים הבלתי חוקיים מתמקדים בשליפת החלקיקים החבויים באדמה.

לצורך הפקת זהב, הכורים מוסיפים כספית לקרקע המכילה חלקיקי זהב זעירים. הכספית נקשרת לחלקיקי הזהב ויוצרת אמלגם שאפשר להתיך בטמפרטורה נמוכה בהרבה מזהב לבדו. בעת שריפת האמלגם, כספית גזית נפלטת לאטמוספרה ופוגעת בסביבה. שחרור הכספית הזה עלול להוביל לנזק חמור, כולל פגיעה נוירולוגית בתושבים ילידים.

הצוות, שכלל מומחים מאוניברסיטת קורנל, נסע לאזור האמזונס בפרו ותיאר את ממצאיו במחקר שפורסם ב־Frontiers in Environmental Science. החוקרים בחנו את השפעת כריית הזהב הבלתי חוקית על רמות הכספית. הם רצו לראות אם אפשר להשתמש בעצים כדי לקבוע בקירוב היכן ומתי שוחררה כספית אטמוספרית, במיוחד בהקשר של פעולות כרייה אלו.

"הראינו שליבות עץ ה־Ficus insipida יכולות לשמש כאמצעי מדידה ביולוגי לטביעת הרגל המרחבית של פליטות כספית מכריית זהב" אמרה ד"ר ז'קלין גרסון מקורנל. החוקרים לקחו דגימות מחמישה אתרים.

שני אתרים היו רחוקים מפעילות כרייה, בעוד שלושה אתרים היו במרחק של כ־3.1 מייל מערי כרייה שידוע כי הסתמכו בעבר על שריפת אמלגם. בעצי התאנה הקרובים לכרייה נמצאו רמות כספית גבוהות יותר, בהתאמה לעלייה בהיקף שריפת האמלגם שהחלה אחרי שנת 2000, בעיקר ליד ערים שבהן נשרפו אמלגמים של כספית־זהב. תוצאות הניתוח היו ברורות: העצים שנדגמו סמוך לכרייה הציגו את רמות הכספית הגבוהות ביותר, ואילו העצים הרחוקים יותר מהמכרות הראו רמות נמוכות יותר.

"ישנם משתנים רבים שמשפיעים על ריכוזי כספית בעצים בודדים, וקשה לקבוע בדיוק את הגורמים הספציפיים" הסבירה גרסון.

גרינפיס תיעדה כריית זהב בארבעה שטחי ילידים בצפון ברזיל, בהתבסס על נתוני לוויין ומעקב מהאוויר. בשנתיים האחרונות נהרסו 4,219 הקטרים של יער גשם באזורים האלה — שטח השווה לכמחצית ממנהטן בניו יורק. מחקר של מכון אוסוולדו קרוז, שפורסם בשנה שעברה, הראה שבתשעה כפרים של שבט היאנומאמי 84% מהאוכלוסייה נחשפו לרמות כספית מוגברות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...