מחקר חדש, שהוצג בכנס ה-56 למדעי הירח והפלנטות, מעלה השערה לפיה האזורים המוצלים דרך קבע בירח אינם בהכרח נטולי חיים כפי שחשבו בעבר. אזורים אלו, הממוקמים בתוך מכתשים ושקעים סמוך לקטבי הירח, מוכרים בשל טמפרטורות נמוכות במיוחד. הם מעוררים עניין מחקרי רב בשל התנאים הייחודיים שבהם. לחלק מאזורים אלו לא הגיע אור שמש מיליארדי שנים, בשל הנטייה הקלה של ציר הירח.
המחקר, שטרם עבר ביקורת עמיתים, מציע כי מיקרובים עשויים לשרוד בחלקים החשוכים הללו של הירח. "מיקרובים בחלל נהרגים מחום גבוה וקרינה אולטרה סגולה. האזורים המוצלים תמידית קרים וחשוכים ביותר, ולכן הם אחת הסביבות המגנות ביותר במערכת השמש עבור אותם מיקרובים שנמצאים בדרך כלל בחלליות", אמר ג'ון מורס, מדען פלנטרי ופרופסור חבר באוניברסיטת יורק שבבריטניה, לפי "הדיילי מייל".
באזורים מוצלים אלה עשוי להימצא מקלט לחיידקים, ובפרט למינים הידועים כמצויים על חלליות. האזורים המוצלים תמידית יכולים לשמש כ"מקפיא" השומר על מיקרובים לאורך שנים, מה שמעורר חששות לזיהום אפשרי. "הסיכוי שכבר יש זיהום מיקרוביאלי ארצי באזורים האלו הוא נמוך, אך לא אפסי. כמה חלליות התרסקו בתוך או ליד אזורים אלו, ולמרות שהן פגעו בקרקע במהירות גבוהה, מחקרים קודמים הראו שמספר קטן של נבגים עשוי לשרוד התנגשויות מדומות בחומר דמוי רגוליט. אם מיקרובים כלשהם שרדו התנגשות כזו, הם היו מפוזרים באופן נרחב", ציין מורס.
אם מיקרובים כאלה יכולים להישאר רדומים בתוך האזורים המוצלים תמידית, כל זיהום שבני אדם יביאו לשם עשוי להמשיך להתקיים עשרות שנים או יותר. "חשוב להבהיר – מיקרובים אלה אינם מסוגלים להמיר חומרים, להתרבות או לגדול שם, אך הם עשויים להישאר חיוניים במשך עשרות שנים עד שהנבגים ייפגעו בהדרגה מוואקום. החומרים האורגניים שבגוף התאים שלהם עשויים להמשיך להתקיים זמן רב יותר", הוסיף מורס.
תוכנית ארטמיס של נאס"א מתכננת נחיתה בסמוך לקוטב הדרומי של הירח, אזור המאופיין בהצללה כבדה. 13 אזורים מוצללים תמידית זוהו כאזורי נחיתה אפשריים למשימת ארטמיס III, כולל מכתש שקלטון ומכתש פאוסטיני.
נוכחות מיקרובים רדומים עשויה להפריע לאיסוף נתונים מפני השטח של הירח. "השאלה היא באיזו מידה זיהום כזה אכן משנה את הממצאים המדעיים שנאסוף באזורים המוצללים תמידית", אמר מורס.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו