"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עשרות אלפי שנים של בדידות: התגלתה שושלת אנושית נסתרת בסהרה העתיקה

מחקר חושף כי קבוצה שהתפצלה מאוכלוסיות אפריקאיות לפני 50 אלף שנה שגשגה באזור שהיה פעם סוואנה ירוקה עם אגמים ונהרות

,עודכן
0השמעה
נווה מדבר במרוקו. מקום שני ביעדים הקרובים והזולים. צילום: cdrin, שאטרסטוק

מחקר חדש שפורסם ב-Natureחשף פרטים על שושלת אנושית צפון אפריקאית נכחדת ששגשגה בסהרה הירוקה. המחקר בחן את המטען הגנטי של שני פרטים שהשתמרו בטקרקורי בדרום-מערב לוב, מלפני כ-7,000 שנה. השרידים הראו כי הפרטים השתייכו לענף אנושי שהיה מבודד זמן רב.

נתונים מהמחקר הראו כי השושלת האנושית הזו התפצלה מאוכלוסיות אפריקאיות מדרום לסהרה לפני כ-50,000 שנה ונשארה מבודדת גנטית במשך עשרות אלפי שנים. תוצאות הגנום הראו כי הפרטים השתייכו לאוכלוסיית רפאים שזוהתה בעבר רק דרך המטען הגנטי בבני אדם מודרניים. המטען הגנטי שלהם דמה מאוד לזה של ציידים-לקטים מלפני 15,000 שנה ממערת טפוראלט במרוקו, קבוצה המזוהה עם התרבות האיברומאורוסית. נופים שמתוארים בציורי הסלע של הרי טדרארט אקאקוס מציגים דמויות שוחות משקפות תקופה בה הסהרה לא הייתה המדבר השומם המוכר כיום.

לפני כ-7,000 שנה, כאשר פרטים אלה חיו, הסהרה הייתה סוואנה ירוקה שכיסתה שטחים נרחבים עם דשא, עצים, אגמים ונהרות, והייתה מאוכלסת בבעלי חיים כמו ג'ירפות והיפופוטמים. לפני כ-5,000 שנה, שינוי בציר הסיבוב של כדור הארץ ונסיגת גשמי המונסון הפכו את האזור למדבר הגדול ביותר על פני כדור הארץ.

ניתוח נוסף הראה שהפרטים מטקרקורי נשאו כ-0.15% של מטען גנטי ניאנדרטלי, רמה נמוכה מזו שנמצאה בפרטים מטפוראלט ומרוקו הניאוליטית. "הנתונים שלנו מראים שאוכלוסיות מוקדמות של צפון אפריקה נשארו בעיקר מבודדות אך עדיין היו להן עקבות של גנום ניאנדרטלי בשל זרימה קטנה של גנים מחוץ לאפריקה", אמר יוהנס קראוזה, מנהל במכון מקס פלנק לאנתרופולוגיה אבולוציונית על פיScience Focus.

"המחקר שלנו מערער על מספר תיאוריות על ההיסטוריה של אוכלוסיות אנושיות בצפון אפריקה" ציינה החוקרת נדא סאלם. "אנחנו מראים שרעיית צאן התפשטה דרך הסהרה הירוקה כנראה דרך חילופי תרבות, ולא דרך הגירה" הוסיפה סאלם.

ממצאי המחקר שוללים גם הנחות קודמות לפיהן סהרה הירוקה תפקדה כמסדרון הגירה בין צפון אפריקה לאפריקה התת-סהרית - למרות שהאזור סיפק בית גידול לבני אדם קדומים הוא לא אפשר זרימת גנים משמעותית בין שני האזורים.

הניתוח הגנטי מציב את הפרטים מטקרקורי בין קבוצות מערב אפריקאיות וקבוצות מהמזרח הקרוב. לפי ממצא זה לאחר ההתפצלות מאוכלוסיות דרומיות, קבוצות אלה שמרו על זהות גנטית מובחנת לאורך תקופת הקרח המאוחרת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר