"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המדענים זיהו: מולקולת לאסו שלוכדת סופר-חיידקים

חוקרים מקנדה זיהו חומר טבעי שתוקף חיידקים בדרך שונה מאנטיביוטיקות מוכרות - ומראה יעילות נגד זני חיידקים עמידים

,עודכן
0השמעה
פוטנציאל נגד חיידקים שעמידים לאנטיביוטיקה. צילום: Clouds Hill Imaging Ltd/Science Photo Library

חוקרים זיהו אנטיביוטיקה חדשה בשם לריוצידין שמיוצרת על ידי בקטריות בקרקע. החומר החדש עשוי להיות בעל פוטנציאל גם נגד זני חיידקים שעמידים לאנטיביוטיקה. התגלית פורסמה בכתב העת Nature.

מדענים מאוניברסיטת מקמסטר בקנדה, בהובלת פרופסור ג'רי רייט, גילו את הלריוצידין בזמן מחקר של חיידקים שנאספו מדגימות קרקע בהמילטון, קנדה. "הרגע הראשון של ההבנה היה מדהים, אבל עכשיו מתחילה העבודה הקשה האמיתית. אנחנו עובדים כעת על פירוק המולקולה הזו והרכבתה מחדש כדי להפוך אותה למועמדת טובה יותר לתרופה" אמר רייט.

לריוצידין מיוצר על ידי הבקטריה פניבצילוס. הלריוצידין תוקף חיידקים בדרך שונה מאנטיביוטיקות אחרות. הוא נקשר ישירות למנגנון סינתזת החלבונים של החיידקים וחוסם את הריבוזום, מה שמעכב את יכולתם לגדול ולשרוד. זהו דפוס פעולה שונה לחלוטין מן האופנים שבהן פועלות אנטיביוטיקות מוכרות.

"הלריוצידין הוא מועמד חזק ללחימה בחלק מהחיידקים העמידים ביותר בכדור הארץ, כולל אסינטובקטר באומני, חיידק שידוע בעמידותו לתרופות" אמר רייט.

לריוצידין אינו רעיל לתאי אדם, מה שמרמז על כך שיישום של החומר כתרופה יכול פוטנציאלית לספק טיפול בטוח עם פחות תופעות לוואי. בדיקות המעבדה המוקדמות היו מעודדות, והראו יעילות נגד זנים עמידים לאנטיביוטיקה. "בכל שנה, כ-4.5 מיליון אנשים מתים בגלל זיהומים עמידים לאנטיביוטיקה, והמצב רק הולך ומחמיר" הסביר רייט.

עמידות אנטימיקרוביאלית (AMR) נחשבת כאחד האתגרים הגדולים ביותר לבריאות הציבורית העולמית. ארגון הבריאות העולמי (WHO) הדגיש את הצורך הקריטי בתרופות אנטימיקרוביאליות חדשות.

חוקרים באוניברסיטת אילינוי בשיקגו (UIC), בשיתוף פעולה עם חוקרים מאוניברסיטת מקמסטר, קבעו כיצד לריוצידין פועל ומדוע הוא נמנע מעמידות חיידקית. "הגביע הקדוש בתחום הוא למצוא אנטיביוטיקה שנקשרת לאתר מטרה חדש, שיש לה מנגנון פעולה חדש ומבנה חדש בהשוואה לאנטיביוטיקות שהיו ידועות בעבר" הסביר אלכסנדר מנקין, פרופסור למדעי הרוקחות ב-UIC.

לריוצידין נמנה על משפחת חלבונים זעירים בצורת לאסו, עם לולאה של חומצות אמינו בקצה אחד וזנב המושחל דרכה. המבנה ייחודי זה עשוי לעזור לעקוף הגנות חיידקיות נפוצות. "מצאנו תפקיד חדש לפפטידים דמויי הלאסו הללו" אמר החוקר דמיטרי טרבין

השלב הבא עבור החוקרים הוא לייצר לריוצידין בכמויות מספיקות לפיתוח קליני. "מכיוון שהמולקולה החדשה הזו מיוצרת על ידי חיידקים - וחיידקים אינם מתעניינים בייצור תרופות חדשות עבורנו - יידרשו יותר זמן ומשאבים לפני שלריוצידין יהיה מוכן לשוק" אמר רייט.

"זהו קפיצת דרך גדולה עבורנו" קבע רייט.

גילוי הלריוצידין עשוי לייצג נקודת מפנה במאבק נגד זיהומים עמידים לתרופות. עם זאת, כפי שהמדענים מזהירים, הדרך לפיתוח קליני תהיה ארוכה ותדרוש מחקר נוסף.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר