"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
כואב לכם? מסתבר שקללות יכולות לעזור
"זה באמת קסום": מחקרים חושפים כי למילים הגסות שאנחנו משמיעים ברגעי כאב יש השפעה מפתיעה על הגוף
מה אתם אומרים כשאתם דורכים על לגו? . צילום: Wachiwit, שאטרסטוק

כואב לכם? מסתבר שקללות יכולות לעזור

"זה באמת קסום": מחקרים חושפים כי למילים הגסות שאנחנו משמיעים ברגעי כאב יש השפעה מפתיעה על הגוף

סוכנויות הידיעות
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

מחקרים מצביעים על יתרונות בלתי צפויים לקללות, במיוחד בהתמודדות עם כאבים.

ב-2009 פרסם ריצ'רד סטיבנס, מרצה בכיר לפסיכולוגיה באוניברסיטת קיל באנגליה, פרסם את המחקר הראשון שקישר בין קללות לרגישות מופחתת לכאב יחד עם עמיתים.

"ניסינו להבין מהו המנגנון הפסיכולוגי שבאמצעותו קללות מביאות לאפקטים האלה. הוא ציין שהקשר המדויק בין קללות וכוח וסבילות כאב גדולים יותר נותר תעלומה.

באחת המטלות של המחקר של סטיבנס המשתתפים התבקשו להחזיק את ידיהם במים קרים מאד כמה שיותר זמן תוך חזרה על קללה לבחירתם. השימוש בקללות הוביל להתמודדות טובה יותר עם הקור. סטודנטים שקיללו שמרו את ידיהם טבולות במים קפואים זמן רב יותר משמעותית מאשר אלה שלא קיללו וגם תפסו את עוצמת הכאב כנמוכה יותר.

ב-2017 סטיבנס פרסם יחד עם אולי רוברטסון מאוניברסיטת אוקספורד מחקר שבחן את ההשפעות הבין-תרבותיות של קללות על כאב, והשווה בין משתתפים יפנים ובריטים. הם מצאו שהאפקט המאלחש של קללות מתרחש בכל שפה ושהקשר לעמידות מוגברת לכאב אינו ספציפי לאנגלית.

בהמשך מצא סטיבנס שספורטאים באימון שיפרו את הביצועים שלהם כאשר הם קיללו, וקללות היו קשורות לשיפור בכוח ועוצמה במהלך מבחני כוח אנאירוביים.

"זו הייתה התקדמות טבעית עבורנו - אם קללות מעוררות תגובת לחימה-או-בריחה, אז הן אמורות לגרום לך להיות חזק יותר" הוא אמר.

ניק וושמות', פרופסור לפיזיותרפיה באוניברסיטת סמפורד באלבמה, בוחן את ההשפעה של קללות בהקשרים קליניים, למשל כשאנחנו מקבלים מכה באצבע ברגל. וושמות' מנסה להבין אם חריפות הקללה שמשמיעים מי שקיבלו מכה ומשתנים אחרים יכולים להשפיע על עמידות לכאב, כולל גורמים כמו סביבה, גיל, וכמה פעמים מקללים מדי יום.

"אנחנו צריכים להבין טוב יותר את הגורמים האלה ואיך הם משפיעים כדי להיות מסוגלים לתת 'מרשם' לקללות", אמר וושמות'. בין השאר בחן וושמות' האם יש מספר אופטימלי של קללות בים. "קללות בקול רם אינן מתקבלות היטב באזורים ציבוריים רבים, נכון? אנחנו מנסים להבין האם אפשר לקלל במונולוג הפנימי ולהשיג את אותו אפקט" הוא הוסיף.

המחקר של וושמות' נבנה על מחקרים קודמים שהראו קשר בין קללות ועמידות מוגברת לכאב.

וושמות' מציע לבחור בקללה חזקה. הוא מציע לעבור מלקלל פעם שניה, ללקלל פעם "בשלוש שניות" בעוצמת דיבור רגילה כדי להתמודד עם כאב.

"זה משהו שכולנו חולקים, וזה באמת קסום. לקללות יש כוח רב" אמרה רוברטסון.



טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...