חוקרים גילו מין חדש: עץ בן 3,000 שנה - שמתנשא ל-40 מטר

צוות חוקרים במזרח אפריקה גילו מין חדש של עץ שמתנשא לגובה של 35 עד 40 מטרים. הטסמניה פרינקפס מתאפיין בגובהו המרשים ובגזעו העצום שקוטרו עד 2.7 מטרים שמבדיל אותו מסוגיהעציםהאחרים באזור.

צוות של בוטנאים מהמוזיאון למדעים והמוזיאון הלאומי של קניה גילה את המין החדש במהלך סקרי שדה. החוקרים מצאו כ-100 פרטים בוגרים של טסמניה פרינקפס בשתי קבוצות.

חלק מהעצים שנתגלו לאחרונה עשויים להיות בני עד 3,000 שנה. כאשר הצוות חקר עץ שנפל הם ספרו 12 עד 15 טבעות במרחק של סנטימטר אחד בלבד מליבת העץ, מה שמרמז על כך שטסמניה פרינקפס גדל ברוחב באיטיות רבה. מחבר המחקר אנדריאה ביאנקי ציין שהגילוי תומת בתארוך העצים הגדולים יותר לגילאים של 2,000-3,000 שנה.

הצמיחה האיטית ומספרם המועט על עצי הטסמניה פרינקפס הופכות את העץ לפגיע במיוחד. סוג העץ מאופיין בצמיחה איטית במיוחד - עד 15 שנים כדי לגדול בסנטימטר אחד בהיקף. קצב הגידול האיטי הופך את הטסמניה פרינקפס לרגיש במיוחד להשפעות חיצוניות.

בהרי אודזונגווה, חלק מרכס הרי הקשת המזרחית בטנזניה, שמורות טבע רבות. החוקרים מציינים שישנם מינים נדירים ביותר של צמחים ובעלי חיים שנמצאים רק בהרי אודזונגווה ובעמק שסמוך אליהם.

החוקרים הציעו שטסמניה פרינקפס יסווג כסוג עץ פגיע במיוחד.

השם טסמניה פרינקפס נבחר בשל גודלו של העץ - משמעות המילה "פרינקפס" היא "הבולט ביותר" בלטינית. לעץ מספר גדול של עלעלים, עד 48 לכל עלה. מספר העלעלים הגבוה הוא אחד מהמאפיינים המשמעותיים שעזרו לחוקרים לסווג את סוג העץ כשונה מאלו שהתגלו עד כה.

צוות החוקרים נתקל לראשונה בסוג העץ הלא מוכר בשנת 2019 ליד הכפר אולוטי ושמורות היער של בומה לה מזינגה. העץ שנפל בשל סיבות טבעיות מה אפשר לחוקרים לאסוף דגימות לניתוח. לאחר ניתוח הדגימות הצוות אישר שמדובר במין עץ שלא היה ידוע קודם לכן לקהילה המדעית.

מסדרון אודזונגווה הוא פרויקט שיקום יער שמטרתו לחבר מחדש חלקים של יער גשם עתיק. האזור שבו התגלה טסמניה פרינקפס הוא חלק מפרויקט זה.

הגנה על מינים בסכנה דורשת פיקוח קפדני על הפעילות האנושית באזור. היות שמדובר בפארק לאומי, העצים אינם יכולים להיכרת או להינזק מפעילות אנושית, אך החוקרים הדגישו את הצורך במחקר נוסף כדי לחזק את מאמצי השימור. בעקבות הגילוי מגיע מספרם הכולל של מיני טסמניה שמוכרים ל-14.

המחקר שבו תיארו החוקרים את ממצאיהם פורסם בכתב העת Phytotaxa.