"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כמו ד"ר סוס: הקרחון שניתק גילה "עולם בתולי" תת-ימי

חוקרים מאמינים שגילו עשרות מינים חדשים - כולל סרטנים, חלזונות, תולעים, דגים, עכבישי ים וספוגים - על קרקעית האוקיינוס באזור שטרם נחקר

,עודכן
0השמעה
התגלו על קרקעית הים מתחת לקרחון שניתק. צילום: ROV SuBastian / Schmidt Ocean Institute

צוות בינלאומי של מדענים חשף מערכת אקולוגית ימית מתחת לקרח האנטארקטי לאחר שקרחוןהמכונה A-84 התנתק ממדף הקרח האנטארקטי ב-13 בינואר. ההתנתקות של הקרחון, שאורכו כ-30 קילומטר, חשפה קרקעית ים שהייתה נסתרת קודם לכן, ואפשרה לחוקרים הזדמנות לחקור אזור שהיה בלתי נגיש במשך עשרות שנים.

המדענים, על סיפון ספינת המחקר פאלקור שינו את תוכניות המשלחת כדי לחקור את קרקעית הים שנחשפה. צוות החוקרים בהובלת ד"ר פטריסיה אסקט מאוניברסיטת אוויירו בפורטוגל הפעיל רכב תת ימי מופעל מרחוק שהגיע לעומקים של עד 1,300 מטר.

הרכב התת-ימי צילם תמונות וסרטונים תוך איסוף דגימות במהלך שמונה ימים. הצוות גילה מערכת אקולוגית שבה צמחי מים שמזכירים את האיורים של ד"ר סוס, לצד עכבישי ים, דגי קרח, תמנונים, אלמוגים וספוגים שעשויים להיות בני מאות שנים.

"נדהמנו מהמגוון והעושר של המערכות האקולוגיות שמצאנו שם למטה" אמרה ד"ר אסקט. "על סמך גודל בעלי החיים, הקהילות שצפינו בהן היו שם במשך עשרות שנים, אולי אפילו מאות שנים".

הצוות מאמינים שהם גילו מינים חדשים שלא תועדו קודם לכן, כולל סרטנים, חלזונות ים, תולעים, דגים וספוגים גדולים דמויי אגרטל. אישור גילויים מינים חדשים ידרוש עבודה נוספת. "רוב העבודה מתחילה עכשיו" ציינה ד"ר אסקט.

החוקרים ציינו שלפני ביצעו הסקירה התת ימית ציפיותיהם היו צנועות בגלל תנאי החושך והקור. "הדבר הראשון שראינו היה ספוג ענק עם סרטן עליו" אמרה ד"ר אסקט.

בשונה מסביבות עמוקות אחרות בימים, שבהם פני הים חשופים לשמש, הסביבה מתחת לשכבת הקרח שונה. ברוב שטח האוקיינוסים אורגניזמים שמבצעים פוטוסינתיזה מספקים חומרים הזנה לשוכני הקרקעית. לא כך מתחת לקרח האנטרקטי. החוקרים משערים שזרמי האוקיינוס או מי המסה מקרחונים עשויים לספק חומרי הזנה לבעלי החיים בים העמוק.

המשלחת, שכללה חוקרים מאירופה, בריטניה, צ'ילה, ניו זילנד וארצות הברית, היא חלק מיוזמת Challenger 150 הגלובלית, שזכתה לתמיכת הוועדה האוקיינוגרפית הבין-ממשלתית של אונסק"ו. היוזמה המתמקדת במחקר ביולוגי בים העמוק.

מדענים להוטים לחזור לאתר כדי לעקוב אחר השינויים במערכת האקולוגית לאורך זמן, ומספקים בסיס חיוני להבנה כיצד חיים בים העמוק עשויים להסתגל בכוכב מתחמם. "אנו מתכננים לחזור לאזור ב-2028," אמרה ד"ר אסקט. "כדי להבין מה עומד לקרות, אנחנו באמת צריכים לחזור ולהמשיך ללמוד ולהמשיך לנסות ללמוד ולהבין מה הניע את המערכת האקולוגית הזו מתחת למדף הקרח."

"זו הייתה הזדמנות מדעית נדירה. רגעים כאלה הם מה שהופך את המחקר המדעי למרגש, כאשר אנו הראשונים לעד לעולם בתולי ויפה" אמרה ד"ר ג'יוטיקה וירמאני, מנהלת ביצועית המכון שמידט לאוקיינוס. "ממש בצורה מקרית הם היו במקום הנכון בזמן הנכון" היא הוסיפה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר