"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חוקרים טוענים: חשפנו עיר תת-קרקעית עצומה מתחת לפירמידות

מערכת רדאר גילתה לכאורה רשת מבנים אדירה מתחת לפירמידות בגיזה, אך מומחים מטילים ספק ביכולת לזהות מבנים בעומק כזה • הממצאים טרם פורסמו בכתב עת מדעי

,עודכן
0השמעה
מה יש מתחת לפירמידות?. צילום: Melnikov Dmitriy, שאטרסטוק

חוקרים מאיטליה וסקוטלנד טוענים כי חשפו רשת תת-קרקעית נרחבת, המתוארת כ"עיר תת-קרקעית ענקית" עם מבנים, חדרים ומסדרונות המשתרעים על פני יותר מ-6,500 רגל מתחת לפירמידות- גדולה פי עשרה מהפירמידות עצמן.

קורדו מלאנגה ופיליפו ביונדי קיימו מסיבת עיתונאים כדי להכריז על ממצאיהם בנוגע למבנים התת-קרקעיים מתחת לפירמידות בגיזה, שנותרו בלתי מזוהים במשך מאות שנים. ממצאיהם הוצגו עד עתה רק במהלך תדרוכים אישיים באיטליה, כפי שדווח על ידי מטרו.

החוקרים טוענים כי באמצעות מערכת רדאר הם זיהו כי ליבת הפירמידות בגיזה מורכבת מחמישה מבנים רב-קומתיים המקושרים על ידי רשת של מעברים. הצוות התמקד בפירמידת חפרע, אחת משלוש הפירמידות במתחם גיזה שנבנה לפני 4,500 שנים על רמה סלעית בגדה המערבית של נהר הנילוס בצפון מצרים.

באמצעות סריקות רדאר, החוקרים זיהו שמונה פירים עמוקים - בעומק של כ-650 מטר - מתחת לפירמידות. הפירים מובילים לשני תאים בצורת קוביה, כל אחד בגודל של 80 על 80 מטר, מוקפים במסדרונות ספירליים המחוברים למבנים בצורת קוביה בגובה 80 מטר.

"הממצאים הארכיאולוגיים החדשים הללו עשויים להגדיר מחדש את הבנתנו לגבי הטופוגרפיה הקדושה של מצרים העתיקה. הם מספקים קואורדינטות מרחביות למבנים תת-קרקעיים שלא היו ידועים ולא נחקרו קודם לכן", אמרה דוברת הפרויקט ניקול צ'יקולו. היא הוסיפה כי המערכת שהתגלתה מראה שהמבנים התת-קרקעיים מצטלבים מתחת לשלוש הפירמידות, מה שמרמז על קיומה של עיר נסתרת.

הפירמידות של גיזה בפאתי הדרום-מערביים של קהיר (ארכיון),צילום: איי.אף.פי

גילוי מטורף או הגזמה פרועה?

הממצאים הציתו ויכוח בין מומחים. מומחי רדאר עצמאיים, כולל פרופ' לורנס קוניירס, הטילו ספק בתקפות הגילויים. קוניירס ציין כי הטכנולוגיה שבה השתמשו החוקרים אינה חודרת לעומק של ק"מ לתוך האדמה ועשויה לא לזהות מבנים עמוקים כאלה. "הרעיון של עיר תת-קרקעית הוא הגזמה עצומה", אמר קוניירס לדיילי מייל. הוא הכיר באפשרות שקיימים מבנים קטנים יותר כמו עמודים וחדרים. "ייתכן שהם היו שם לפני שהפירמידות נבנו כי האתר היה מיוחד עבור אנשים שחיו בעת העתיקה", הוא ציין.

הטענות על קיומה של עיר תת-קרקעית מתחת לפירמידות טרם פורסמו בכתב עת מדעי, ונחשפו רק בתדרוכים אישיים באיטליה. צוות פרויקט חפרע מעוניין לחפור באזור, וציין שעד כה נתקל בקשיים ניכרים לקבלת אישורי חפירה מהרשויות במצרים. לטענת החוקרים, הממשלה המצרית דוחה את הבקשות מפני שאינה רוצה לאשר חפירות שעשויות לערער על העמדה המקובלת לגבי מטרתן של הפירמידות.

הפודקאסטר האמריקאי ג'ו רוגן, שנודע כמי שמקדם תיאוריות מדעיות אלטרנטיביות התייחס אף הוא לקיומה של עיר נסתרת מתחת לפירמידות בגיזה. "זה מטורף. זה די מדהים. הם לא מבינים מה זה אבל זה מבנה אחיד. יש כמה עמודים וכל זה מאוד, מאוד, מאוד מוזר. זה ממש משוגע," אמר רוגן. הגילוי כבש גם את דמיונם של משתמשי הרשתות החברתיות, והזין תיאוריות קונספירציה הרומזות כי הפירמידות נבנו על ידי חייזרים או היו תחנות כוח עתיקות.

המומחים ממליצים על זהירות ומדגישים את הצורך בראיות מוצקות. "הדרך היחידה להוכיח באמת את התיאוריה היא לבצע חפירות ממוקדות באתר", הוסיף קוניירס, על פי מטרו. הוא הדגיש כי בעוד שפרשנויות יכולות להשתנות, השיטות המדעיות הבסיסיות צריכות להיות מוצקות כדי שהממצאים יהיו אמינים.



טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר