"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
דנ"א עתיק חושף מסעות ימיים מאירופה לאפריקה - כבר לפני 8,500 שנה
מחקר חדש מגלה עדות גנטית ראשונה לציידים-לקטים אירופאים שהפליגו בים התיכון • "הים לא היה מחסום גדול עבור אנשי תקופת האבן"
אתר קבורה בתוניסיה. צילום: סימון מולאזאני, אוניברסיטת וינה

דנ"א עתיק חושף מסעות ימיים מאירופה לאפריקה - כבר לפני 8,500 שנה

מחקר חדש מגלה עדות גנטית ראשונה לציידים-לקטים אירופאים שהפליגו בים התיכון • "הים לא היה מחסום גדול עבור אנשי תקופת האבן"

סוכנויות הידיעות
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

מחקר חדש שפורסם בכתב העת Nature מציג את הראיה הגנטית הברורה הראשונה למגע בין אוכלוסיות אירופיות וצפון אפריקאיות קדומות. לפי המחקר ייתכן שציידים-לקטים מאירופה הפליגו בים התיכון לצפון אפריקה כבר לפני כ-8,500 שנה.

החוקריםאספו דנ"אמשרידים של אנשים מתקופת האבן באזור המזרחי של המגרב - תוניסיה ומזרח אלג'יריה של ימינו. הניתוח חשף שייתכן שאנשים אלה היו צאצאים, בחלקם, של ציידים-לקטים אירופאים. בשרידים של אדם שזכה לכינוי ג'בה מאתר שהתגלה בתוניסיה נמצא שמקורו של כ-6% מהמטען הגנטי בציידים-לקטים אירופאים.

"לפני כמה עשורים הציעו כמה אנתרופולוגים ביולוגים קשרים בין ציידים-לקטים אירופאים וצפון אפריקאים על סמך ניתוחים מורפולוגיים של תכונות שלד" הסביר רון פינחסי, מחבר משותף במחקר ואנתרופולוג אבולוציוני באוניברסיטת וינה. "באותה העת התיאוריה נראתה ספקולטיבית מדי. 30 שנה מאוחר יותר, נתוני הגנום החדשים שלנו אימתו את ההשערות המוקדמות הללו. זה באמת מרגש".

הממצאים מרמזים על כך שציידים-לקטים עתיקים מאירופה אולי הפליגו דרך הים התיכון, אולי על סירות קאנו עץ ארוכות. אובסידיאן מפנטלריה, אי בין סיציליה לתוניסיה, התגלה באתרים ארכיאולוגיים בתוניסיה, מה שמצביע על כך שציידים-לקטים אלה אולי עצרו באיים במהלך מסעם.

דייויד רייך, גנטיקאי אוכלוסיות בבית הספר לרפואה של הרווארד, שיתף פעולה עם חוקרים באלג'יריה, תוניסיה ואירופה בריצוף דנ"א מהעצמות והשיניים של תשעה אנשים מאתרים ארכיאולוגיים במזרח המגרב. "הסיפור של צפון אפריקה לא סופר. זה חור ענק" אמר רייך שמצוטט על ידי סיינטיפיק אמריקן.

בניגוד לציידים-לקטים במערב המגרב, שפינו את דרכם לחקלאים אירופאים שכנראה הגיעו דרך מצרי גיברלטר, מוצא מקומי נשמר בתוניסיה ואלג'יריה זמן רב לאחר הגעת החקלאים מאירופה והמזרח התיכון. מעט מאוד חקלאים אירופאים התבססו באזור זה, רק כ-20% מהאוכלוסיה. הממצא מעיד על כך שמזרח המגרב היה עמיד מבחינה גנטית ותרבותית בהשוואה למערב המגרב.

הממצאים מעידים "שהים התיכון לא היה מחסום גדול עבור אנשים מתקופת האבן" ציינה רוזה פרגל, גנטיקאית אוכלוסיות באוניברסיטת לה לגונה בטנריף, ספרד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...