"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

החט של הפילה מישה חושף את סודות נדידת בעלי החיים

סימנים בשיניים מספקים מפה גיאולוגית מדויקת של מסלולי נדידה - ועשויים לסייע במאבק בסחר הלא חוקי בשנהב

,עודכן
0השמעה
החט של מישה. צילום: בריאן מאפלי, אוניברסיטת יוטה

שיניים שנאספו ממישה, פילה שמתה ב-2008, סייעו לגיאולוגים מאוניברסיטת יוטה לפתח שיטה למעקב אחר תנועתם של אוכלי עשב גדולים ברחבי נופים שונים.

הגיאולוגים ניתחו את יחסי האיזוטופים של היסוד סטרונציום (Sr) שמצטבר באמיילהשיניים. אצל יונקי יבשה גדולים שאוכלים צמחים השכיחות היחסית של שני איזוטופים של סטרונציום בשיניים ובחטים משקפת היתה החיה במהלך חייה.

"בדומה לסידן סטרונציום מצטבר בעצמות ושיניים של בעלי חיים" הסביר החוקר דמינג יאנג. "כאשר בעלי חיים אוכלים ושותים, הם קולטים את החתימה הסביבתית הזו ומאחסנים אותה בשיניהם ומשמרים סדרה של סביבות שונות כמו ברשימה ארכיונית".

במקומות שונים יש יחס שונה בין סוגי האיזוטופים של סטרונציום, שמשתקפים במים ובצמחיה בסביבה.

סטרונציום הוכח כמועיל מאד לקביעת מיקומים "בשל הקשר החזק שלו לגיאולוגיה" הסביר החוקר גייב בואן.

לאחר ששמע על מותה של מישה בדיווחי חדשות ב-2008, החוקר תור סרלינג פנה לגן החיות כדי לקבל אישור להוצאת טוחנות ושן חט של מישה לפני קבורתה. מה שהפך את שיניה של מישה לשימושיות כל כך היה הרישום הווטרינרי של המקומות בהם היתה במהלך 27 שנות חייה.

יאנג הוביל את המחקר לבדיקת תיעוד החשיפה לסטרונציום מסביבות שונות בחט ובשיניים.

"ניתן ליישם את השיטה כדי לענות על השאלה כיצד אוכלי עשב ענקיים נדדו בעבר" ציין יאנג. "ניתן ליישם זאת גם כדי לעקוב אחר מקורות של סחר לא חוקי בשנהב וצורות אחרות של סחר בחיות בר".

מישה הגיעה לגן החיות הוגל בסולט לייק סיטי ב-2005 לאחר שהתגוררה בוואלחו, קליפורניה.

המחקר פורסם בכתב העת Communications Biology.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר