"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האם מיקרו-ברקים הם המפתח להיווצרות חיים על כדור הארץ?

לפי מחקר חדש, אינטראקציה בין טיפות מים זעירות אפשרה יצירה של המולקולות הנדרשות לחיים

,עודכן
0השמעה
איך נוצרו החיים בכדור הארץ? (אילוסטרציה). צילום: Kurt Pacaud, שאטרסטוק

מחקר חדש מאוניברסיטת סטנפורד מציע שטיפות מים, כאשר הן מרוססות לתוך תערובת של גזים שנמצאו באטמוספירה של כדור הארץ המוקדם, יכולות ליצור מולקולות אורגניות, כולל אוראציל, מרכיב מפתח ב-DNA ו-RNA.

"אנחנו מנסים להבין איך עוברים מאי-חיים לחיים. אני חושב שתרמנו תרומה אמיתית לפתרון התעלומה הזו", אמר ריצ'רד זארה, פרופסור לכימיה באוניברסיטת סטנפורד, לפי הגרדיאן. זארה וצוותו ריססו מים בטמפרטורת החדר לתוך תערובת של חנקן, מתאן, פחמן דו-חמצני וגזי אמוניה. הם גילו שמיקרו-טיפות יוצרות מיקרו-ברקים כשהן באות במגע עם טיפות עם מטענים מנוגדים ויוצרות מולקולות אורגניות עם קשרי פחמן-חנקן, כולל חומצות האמינו אוראציל וגליצין.

הממצאים תומכים בהיפותזת מילר-אורי לפיה ניתן לסנתז מולקולות אורגניות מורכבות ממולקולות אי-אורגניות פשוטות בתנאים שנחשבים כדומים לאלו ששררו כדור הארץ המוקדם. הניסוי של מילר-אורי, שנערך ב-1952, הדגים סינתזה כזו ותמך ברעיון שהחיים על כדור הארץ התחילו מפגיעת ברק.

מבקרי התיאוריה ששכיחותם של ברקים נמוכה ובהנתן השטחים הגדולים של אוקיינוסים יצירת מולקולות אורגניות במקרה כזה נראית לא סבירה. זארה מאמין שהמחקר החדש "מתגבר על רבות מהבעיות שיש לאנשים עם היפותזת מילר-אורי". במקום פגיעת ברק דרמטית אחת, הוא מציע את האפשרות שמיקרו-ברקים אחראים על יצירת החיים בכדור הארץ.

זארה מקשר את המיקרו-ברקים לדרך שבה אנרגיה נבנית ומשתחררת כברק בעננים. כאשר טיפות מים מתפצלות, הקטנות יותר נעשות טעונות שלילית בעוד הגדולות יותר שומרות על מטענים חיוביים. כאשר טיפות עם מטענים מנוגדים מתקרבות זו לזו הן יוצרות ניצוצות חשמליים שיכולים לשנות את הגזים סביבן. אירועי מיקרו-ברק נושאים כ-12 אלקטרון-וולט של אנרגיה – מספיק כדי להניע תגובות כימיות על ידי כך שהן מחלצות אלקטרון ממולקולות גז וגורמות לאלו להגיב זו עם זו.

בניגוד לפגיעות ברק, מיקרו-ברק שנוצר על ידי רסיסי מים הוא נפוץ. לפי המחקר אירועים יומיומיים – כמו ערפל ממפל או רסס של גלי האוקיינוס – עשויים היו להניע את תחילת החיים על כדור הארץ.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר