"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חודשים בדרך אל המוות: כך התנהל המסע להקרבת ילדים באימפריית האינקה

מחקר חדש חושף את מערך התחנות לאורך התהלוכות הטקסיות, שנועדו לשרת מאות עולי רגל בדרכם הארוכה לפסגות הרי געש

,עודכן
0השמעה
טאמבוס - תחנות הדרך של תרבות האינקה. צילום: Etzon qr, שאטרסטוק

טקס הקפאקוצ'ה היה אחד הטקסים הדתיים המשמעותיים ביותר באימפריית האינקה. הוא כלל הקרבת ילדים ונשים צעירות לאלים ולמקומות קדושים בפסגות הרים אוהרי געש, בדרך כלל במקדשים.

גם בנים וגם בנות נבחרו כקורבן, לעתים קרובות כחלק ממס שנתי מקהילות מקומיות למדינת האינקה. הילדים שנבחרו לטקסים אלה באו לעתים קרובות ממשפחות אצולה שביקשו להשיג יתרונות פוליטיים והבחירה נחשבה ככבוד גדול.

מחקר חדש בחן את תחנות המנוחה שנבנו כדי לשמש את התהלוכות הטקסיות שבהן הובלו הקורבנות אל הפסגות הגעשיות.

המסעות החלו בבירת האינקה קוסקו ויכלו להימשך חודשים רבים לפני ההגעה לפסגות ההרים או הרי געש. המסעות היו פעילות מתוכננת היטב שכללה תחנות מנוחה (טמבוס) בגובה רב למאות עולי רגל.

את המחקר הובילו ד"ר דגמרה סוחה ממרכז ללימודים אנדיים באוניברסיטת ורשה וד"ר דומיניקה סיצ'קובסקה-יאצינה מהאוניברסיטה הטכנולוגית של סילזיה. החוקרות התמקדו בקבוצת הרי הגעש צ'אצ'אני ובהר הגעש הלא פעיל פיצ'ו פיצ'ו בפרו.

"טמבוס הוא מונח כללי יותר שמשמעותו אכסניות שהיו ממוקמות לאורך דרכי האינקה. האינקה בנו אלפי קילומטרים של דרכים שחיברו את כל האימפריה, ובמרווחים מסוימים היו טמבוס. הם היו מקומות לאחסון דגנים וגם הוצבו בהן שליחים. בפסגות הרים הן נבנו כדי לשרת מטרות דתיות ועלייה לרגל" הסבירה סוחה.

הר הגעש פיצ'ו פיצ'ו,צילום: ArpAnc, שאטרסטוק

הטמבוס היו מחולקים לשתי קבוצות: תחנות גדולות יותר בגבהים נמוכים וקטנות יותר בגבהים.

גודלן של הכיכרות המרכזיות בחלקים התחתונים של הטמבוס מרמז שהן נבנו כדי להכיל עולי רגל רבים, אפילו מאות. התחנות הגבוהות יותר קטנות בהרבה, וכנראה נועדו לשרת רק את הקבוצה הקטנה שהצטרפה לחלקו האחרון של המסע - הכוהנים והקורבנות.

המסע מהתחנה הגבוהה ביותר לפסגת הר הגעש צ'אצ'אני מוערך בכשש שעות. רק מספר קטן של אתרי קורבן קפאקוצ'ה התגלו, בעיקר בפסגות הרים בצפון צ'ילה, דרום פרו וצפון-מערב ארגנטינה. דפוסים אדריכליים דומים נצפו בהר הגעש פיצ'ו פיצ'ו.

המחקר פורסם בכתב העת Antiquity.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר