"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מה עשו סגרי הקורונה לבני נוער?
מחקרים מצביעים על עלייה בחרדה, דיכאון ובעיות קוגניטיביות בקרב צעירים בעקבות הבידוד החברתי - אך לא כל ההשפעות היו שליליות
מה עשו להם סגרי הקורונה?. צילום: Body Stock, שאטרסטוק

מה עשו סגרי הקורונה לבני נוער?

מחקרים מצביעים על עלייה בחרדה, דיכאון ובעיות קוגניטיביות בקרב צעירים בעקבות הבידוד החברתי - אך לא כל ההשפעות היו שליליות

סוכנויות הידיעות
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

מחקרים מתחילים לחשוף את ההשפעות הנפשיות המתמשכות של סגריהקורונהעל צעירים ברחבי העולם. המחקרים מצביעים על עלייה בחרדה, דיכאון ובעיות ריכוז בקרב הצעירים, כאשר השפעות אלה לעתים קרובות בולטות יותר בקרב נשים צעירות.

"מגפת הקורונה החמירה תסמינים וגרמה ליותר אנשים לפתח חרדה חברתית מאשר לפני המגפה" קבע סקר אוסטרלי משנת 2023. סקר משנת 2021 תיאר כי במהלך מגפת הקורונה, היו 76.2 מיליון אנשים ברחבי העולם שפיתחו חרדה. דיכאון גם עלה במהלך המגפה, עם עלייה של 27.6 אחוזים.

"לבידוד כמו זה שנחווה בתקופת הקורונות יש לעתים קרובות השפעות שליליות על בריאות הנפש" אמרה טיריל פיילהאוגן היולר, חוקרת בפסיכיאטריה של ילדים ונוער באוניברסיטת ארהוס. היולר ערכה מחקר על איך אנשים עם ADHD בדנמרק חוו את הסגרים. "מספר אנשים עם האבחנה חוו את הסגר כמאוד כאוטי. היה חסר במבנה ליום ובנקודות קבועות, שהן חשובות לרבים עם ADHD" היא הסבירה.

"הייתה קבוצה קטנה של צעירים דנים שהרגישו קצת יותר טוב במהלך הסגר" ציינה היולר, בהתייחס לפרויקט המחקר שלה. "אחת אפילו ציינה את הקורונה כגורם העיקרי לכך שהיא מרגישה כל כך טוב". היולר שיערה שעבור חלק מבני הנוער "הבידוד יכול להקטין את הלחץ להצטיין בבית הספר ובפעילויות מחוץ לבית הספר".

"זה גם מאוד תלוי בסביבה הביתית במהלך סגר כמו בזמן הקורונה. אם יש לך הורים קשובים, דואגים ויש יותר זמן ביחד, זה יכול להיות חיובי מאוד" היא הוסיפה. "אם יש דינמיקה משפחתית קשה והורים שהם עצמם מושפעים נפשית מהסגרים, זה סיפור אחר לגמרי".

היולר הוסיפה שבידוד ממושך יכול להוביל לחרדה ודיכאון.

לאו לילהולט הארפויקן, פרופסור עוזר במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת קופנהגן הסביר שאחת משיטות הטיפול הטיפוסיות לחרדה חברתית נקראת טיפול בחשיפה. "אתה פשוט מאמן את המטופל להיות בסדר עם להיות בחוץ בין אנשים אחרים. במובן מסויים זה כמו לתת מרשם לצאת לסופרמרקט, כמובן, עם התמיכה הנדרשת לאורך הדרך".

מחקרים רבים מצביעים על כך שאנשים שכבר היו להם הפרעות נפשיות או אבחנות חוו החמרה במצבם במהלך ואחרי הסגרים. עוד לפני 2020, בעיות פסיכולוגיות היו נפוצות בקרב בני נוער וצעירים.

"צעירים היו פחות במוקד כי האמינו שיש להם סיכון נמוך יותר לצורות חמורות של קורונה, בעוד שההשפעות הרחבות יותר על בריאותם הנפשית, חינוכם והתפתחותם לטווח ארוך הוזנחו" הדגישה ד"ר דרינה פלבובה.

פלבובה ערכה מחקר בקרב מתבגרים סלובקיים על התסמינים הארוכים ביותר של הסגר במהלך המגפה. בין התסמינים הארוכים ביותר הנפוצים הם היחלשות הזיכרון, בעיות ריכוז, קשיים בפתרון בעיות ובמציאת המילים הנכונות. "כל התסמינים האלה מופיעים משמעותית יותר אצל נשים" הדגישה פלבובה. נשים דיווחו על אי סדירות במחזור הווסת שלהן, שיכולה להיות קשורה למתח ושינויים הורמונליים לאחר קורונה, לפי פלבובה.

"שינויי אורח החיים הקשורים לסגרים - כמו זמן מסך מוגבר, פעילות גופנית מופחתת והפרעות שינה - השפיעו לרעה על בריאות נפשית ופיזית" ציינה פלבובה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...