מחקר: 85% מהפוסטים על בדיקות רפואיות ברשתות חברתיות שקריים או מטעים

ב-2023 קים קרדשיאן עודדה את 360 מיליון העוקבים שלה לעבור סריקת MRI של כל הגוף. הפרסום הסב תשומת לב לחשש הגובר להפצת מידע בריאותי מטעה על ידי משפיענים ברשתות חברתיות.

מחקר חדש מאוניברסיטת סידני ניתח כ-1,000 פרסומים הקשורים לחמשבדיקות בריאותשנויות במחלוקת המקודמות על ידי משפיענים לקהל של כמעט 200 מיליון עוקבים. המחקר מצא שכ-85% מהפרסומים באינסטגרם ובטיקטוק שעסקו בבדיקות הרפואיות האלו סיפקו עצות רפואיות מטעות או שקריות שעלולות להיות מזיקות.

המחקר התמקד בחמש בדיקות רפואיות אופנתיות אך שנויות במחלוקת: סריקות MRI של כל הגוף, בדיקות גנטיות לסרטן, בדיקות דם לרמות טסטוסטרון, בדיקת AMH לספירת ביציות של אישה, והערכת מצע חיידקי במעיים. משפיענים רבים משתפים את חוויותיהם מהבדיקות הרפואיות האלה וטוענים שהן מצילות חיים ויכולות לגלות מחלות בשלבים מוקדמים לפני הופעת תסמינים.

ל-68% מהמשפיענים היו תמריצים כלכליים לקידום הבדיקות. תשלום עבור קידום יכול ליצור מידע מוטה, להגזים בתועלות ולמזער סיכונים, מה שמוביל לעלייה בביקוש לבדיקות מיותרות. "הראיות המדעיות התומכות בשימוש נרחב בבדיקות אלה מוגבלות, וההמלצות בפרסומים מונעות לעתים קרובות ממניעים מסחריים", דיווח דויטשה וולה.

החוקרים מצאו שמשפיענים לעתים קרובות מתעלמים מאזכור הנזקים הפוטנציאליים הנובעים מאבחנות מיותרות וטיפולים לא מתאימים. רק כ-15% מהפרסומים הזכירו את הסיכונים האפשריים של הבדיקות אלו, ופחות מ-15% התייחסו באופן מפורש לנזקים בריאותיים ופסיכולוגיים כגון אבחון יתר או טיפול יתר.

לפי ריי מויניהן, שותף למחקר ופרופסור באוניברסיטת בונד, ההשפעה שיש לפוסטים מסוג זה מאיימת על הקיימות של מערכות בריאות.

אבחון יתר ושימוש יתר בטיפולים מוכרים מוכרים כאיומי בריאות משמעותית. אבחון עצמי מסיט משאבי בריאות מהתמודדות עם מחלות שהן באבחון חסר ובטיפול חסר. אבחון יתר הוא מצב שבו המחלה מאובחנת נכון אך האבחנה אינה רלוונטית כי היא לא היתה גורמת לתסמינים או לבעיות כלשהן, והאבחון מביא להליכים רפואיים וטיפולים מיותרים.

המשפיענים נטו להסתמך על ראיות אנקדוטליות כדי לקדם בדיקות שעשויות להיות לא הכרחיות או אפילו מועילות, לעתים קרובות מעוררים פחד בדרכים מטעות. פרסומים רבים הגזימו בתועלות של בדיקות רפואיות אלה ללא הוכחות מדעיות.

"בהתחשב בכך שרשתות חברתיות כמו אינסטגרם מתרחקות מבדיקת עובדות, הצורך ברגולציה שתמנע מידע רפואי מטעה הפך לדחוף", אמר ג'וש זדרו, חוקר בכיר ושותף למחקר מאוניברסיטת סידני.