"כולם משתתפים במחקר": מי השפכים גילו - משהו עובר על הבלגים

צריכתהקטמיןבבלגיה זינקה במהלך העשור האחרון, לפי מחקר של מרכז הטוקסיקולוגיה של אוניברסיטת אנטוורפן שפורסם בכתב העת Water Research. המחקר מצביע על כך שהשימוש בקטמין עלה הן בערים גדולות והן באזורים כפריים ברחבי המדינה. החוקר נתן ון ויכלן העריך שבלגים מסניפים, בולעים, או מזריקים בין שבע ל-11 פעמים יותר קטמין מאשר ב-2012.

משנת 2020 עד 2023 אסף ון ויכלן דגימות יומיות של מי שפכים ממכוני טיהור השפכים של 26 מקומות יישוב. הדגימות אפשרו לצוות המחקר להתחקות אחר רמות הקטמין לאורך זמן ובאזורים שונים.

ב-2012 עמיתים של ון ויכלן גילו קטמין במי הביוב, אך בכמויות כמעט בלתי ניתנות לזיהוי. במהלך עשור, צוות המחקר צפה בעד פי 11 יותר שאריות של קטמין, חומר הרדמה שהוסט למטרות אחרות במי השפכים של צפון בלגיה ובריסל.

"הריכוזים הגבוהים ביותר של קטמין נצפו בערים ובאזורים הקרובים לגבול ההולנדי. אבל לא ציפינו לעליות משמעותיות כאלה", ציין ון ויכלן.

ניתוח מי שפכים מאפשר לחוקרים לייצר מיפוי מקיף של צריכת חומרים בלתי חוקיים, כמו קטמין, שקשה יותר לביצוע בדרכים אחרות. "היתרון הגדול של ניתוח מי שפכים הוא שכולם משתתפים במחקר", הוא הסביר.

השימוש בקטמין אינו נטול סכנות. בנוסף לתלות פסיכולוגית, קטמין גורם להפרעות קוגניטיביות, כולל בעיות זיכרון, קשב וערנות, וכן חרדה ודיכאון, ועלול להוביל לנזק מוחי והפרעות פסיכוטיות בטווח הארוך. פיזית, קטמין פוגע בשלפוחית השתן, וגורם למצבים כמו דלקת כיבית של שלפוחית השתן וזיהומים כרוניים בשלפוחית השתן.