"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
החוקרים מצאו: 3,000 קורבנות דבר מהמאה ה-17 בקברים המוניים
השרידים כוללים נשים, גברים וילדים שלדברי המומחים מתו מגל דבר גדול בשנים 1632/33
3,000 קורבנות דבר (אילוסטרציה). צילום: CI Photos, שאטרסטוק

החוקרים מצאו: 3,000 קורבנות דבר מהמאה ה-17 בקברים המוניים

השרידים כוללים נשים, גברים וילדים שלדברי המומחים מתו מגל דבר גדול בשנים 1632/33

,עודכן
0השמעה
[object Object]

ארכיאולוגיםחשפו את שרידיהם של כ-3,000 בני אדם מהמאה ה-17 בקברי אחים בנירנברג. השרידים כוללים נשים, גברים וילדים אשר, לדברי המומחים, נספו במהלך גל דבר גדול בשנים 1632/33. "זהו בית הקברות המתועד ארכיאולוגית הגדול ביותר של הדבר בגרמניה" ציינה מלאני לנגביין הארכיאולוגית העירונית של נירנברג.

החפירות בבית הקברות של הדבר בנירנברג עתידות להיות מוצגות בתערוכה קרובה מאוחר יותר השנה. תערוכה מקיפה יותר על הממצאים מתוכננת רק כאשר תוצאות מדעיות נוספות יהיו זמינות.

צוות המחקר בוחן כעת היבטים שונים כגון גובה, מין, גיל בעת המוות וסימנים כלשהם של מחלות או בלאי בעצמותיהם. דגימות שנלקחו משיניים טוחנות צפויות לסייע לחוקרים להבין את ההתפתחות הגנטית של גורם הדבר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו