"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
כמו "דף שנקרע מלוח שנה": מדענים גילו סדק ענק מתחת לטורקיה שמגיע עד איראן
צוות החוקרים זיהה סדק לאורך 1,500 קילומטרים, מדרום-מזרח טורקיה ועד צפון-מערב איראן
גבעות הקשת ליד אנקרה. צילום: Resul Muslu, שאטרסטוק

כמו "דף שנקרע מלוח שנה": מדענים גילו סדק ענק מתחת לטורקיה שמגיע עד איראן

צוות החוקרים זיהה סדק לאורך 1,500 קילומטרים, מדרום-מזרח טורקיה ועד צפון-מערב איראן

סוכנויות הידיעות
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

צוות בינלאומי של חוקרים מאוניברסיטת גטינגן מצא סדק ענק לאורך 1,500 קילומטרים מדרום-מזרח טורקיה ועד צפון-מערב איראן.

הצוות זיהה כי שרידים של האוקיינוס הפרהיסטורי הניאותטיס שבעבר הפריד בין הלוח הערבי ללוח האירואסיאתי עדיין מחובר ללוח הערבי. הלוח האוקייני העתיק מושך את קרום כדור הארץ כלפי מטה מתחת להרי זגרוס ויוצר שקע עמוק מלא משקעים. "הלוח הזה ממשיך למשוך את האזור כלפי מטה ויוצר מרחב להצטברות משקעים נוספת" הסביר ד"ר רנאס קושנאו, דוקטורט במחלקה לגיאולוגיה מבנית וגיאותרמיקה באוניברסיטת גטינגן.

החוקרים פיתחו מודל גיאודינמי שמדמה את תהליכים האלו, כולל את העקמומיות או השקיעה של פני השטח של כדור הארץ בשל המשקל של הרי זגרוס. ממצאיהם פורסמו בכתב העת המדעי המבוקר Solid Earth.

הרי זגרוס נפרסים לאורך 1,500 קילומטרים ממזרח טורקיה ועד דרום-מזרח איראן לכיוון מפרץ עומאן. הם תוצאה של התנגשות שהתרחשה בעת העתיקה בין לוחות טקטוניים.

"לכיוון טורקיה, השקע נעשה רדוד הרבה יותר, מה שמצביע על כך שהלוח האוקייני נקרע באזור וכוח המשיכה שלו פחת" הסביר ד"ר קושנאו. הוא השווה את התפשטות הסדק ל"דף שנקרע מלוח שנה - הפרדה איטית אך מתמשכת".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...