"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
עושים לימונדה מלימונים: איך 'משחקיות' עוזרת לבריאות שלנו
מחקר חדש מראה שאנשים שנוטים ל'משחקיות' התמודדו טוב יותר עם תקופת הקורונה
איך לעשות לימונדה מלימונים. צילום: Pixel-Shot, שאטרסטוק

עושים לימונדה מלימונים: איך 'משחקיות' עוזרת לבריאות שלנו

מחקר חדש מראה שאנשים שנוטים ל'משחקיות' התמודדו טוב יותר עם תקופת הקורונה

סוכנויות הידיעות
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

חוקרים באוניברסיטת אורגון סטייט פרסמו מחקר חדש על תפקיד המשחקיות בהתמודדות עם תקופות מורכבות. המחקר בחן את ההתמודדות עם תקופתהקורונה. שיאנגיו שן, חוקרת יערנות באוניברסיטה ומנהלת מעבדת המחקר בבריאות, סביבה ופנאי (HEAL) ניהלה את המחקר יחד עם צוותה.

בפברואר 2021 503 מבוגרים השתתפו במחקר על התנהגויותיהם ורגשותיהם במהלך תקופת הקורונה, תוך התמקדות באופן שבו תכונות אישיות, במיוחד משחקיות, משפיעות על מנגנוני התמודדות. המשתתפים דירגו את המשחקיות שלהם באמצעות סולם תכונת המשחקיות למבוגרים שמודד מוטיבציה לחיפוש הנאה, חוסר עכבות, וספונטניות, כדי להעריך את השפעתה על התמודדות במשברים. המדענים השתמשו בנתונים כדי לחלק את המשתתפים על בסיס רמת המשחקיות שלהם.

החוקרים סיווגו משתתפים לקבוצות משחקיות גבוהה ונמוכה על בסיס הציונים. הסקר התמקד בחוויות המשתתפים בתקופת הקורונה כולל תפיסות לגבי סיכון להידבקות, תמיכה חברתית, תגובות רגשיות ותחזית לעתיד. על ידי השוואת הרבעון עם נתוני המשחקיות הגבוהים ביותר לרבעון עם הנתונים הנמוכים ביותר החוקרים ביקשו להבין כיצד משחקיות משפיעה על תפיסות ותגובות לסביבה.

אנשים משחקיים במיוחד עסקו בפתרון בעיות יצירתי יותר בהשוואה לאנשים פחות משחקיים. שן ציינה כי אנשים משחקיים אלה הצטיינו ב"הפיכת לימונים ללימונדה" - דמיון יצירתי וחיפוש של היבטים חיוביים, גילוי דרכים ליצירת רגעים של שמחה גם בנסיבות קשות. "השילוב הייחודי של הערכה מציאותית ופתרון בעיות גמיש התגלה כנוסחה יעילה שמראה איך תכונות אישיות כמו משחקיות מעצבות את התגובות שלנו ללחץ" היא הסבירה.

המחקר מצא כי אנשים משחקיים במיוחד חלקו תפיסות דומות של סיכון ואמצעי התגוננות כמו משתתפים פחות משחקיים אך הפגינו אופטימיות רבה יותר לגבי אפשרויות עתידיות. "משחקיות אינה מעוותת את המציאות - היא מעצימה אותה" אמרה שן.

"אתם לא חייבים לשחק כדי להיות משחקיים. זה עניין של רוח של כיף, פתיחות וגמישות לרגעים יומיומיים" הסבירה שן. היא עודדה השתתפות בפעילויות שמעוררות שמחה, פתיחות לחוויות חדשות, ובילוי זמן עם אנשים שגורמים לנו לצחוק. "בילוי של 5 עד 10 דקות ביום במשחק יכול ליצור הבדל משמעותי" היא הוסיפה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...