"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כיצד מתגברים על פחד אינסטינקטיבי? חוקרים מצאו מנגנון מוחי לעקיפת פחד בעכברים

החוקרים מתכוונים לבחון כעת כיצד פועלים המנגנונים המקבילים בבני אדם

,עודכן
0השמעה
איזה פחד. צילום: Stefan Sutka / שאטרסטוק

חוקרי מוח במרכז סיינסברי וולקום (SWC) באוניברסיטת קולג' לונדון חשפו מנגנון עצבי בעכברים שמאפשר להם להתגבר על פחדים אינסטינקטיביים. החוקרים חשפו את האזורים המדויקים במוח שמדכאים תגובותפחד. המחקר הובל על ידי ד"ר שרה מדרוס ופרופסור סוניה הופר.

בניסוי שנערך העכברים ברחו למחסה כאשר הוצג להם איום חזותי מתקרב, כמו צל מתרחב מלמעלה שמדמה צלילה של ציפור טורפת. האיום הורכב משלושה כתמים שחורים מתרחבים רצופים במשך שלוש שניות, גירוי שידוע ככזה שמעורר פחד אינסטינקטיבי והתנהגות בריחה. במהלך הזמן העכברים למדו להפסיק לברוח לאחר שלמדו שהגירוי אינו מזיק.

הצוות מיפה כיצד המוח לומד לדכא תגובות לאיומים נתפסים שמוכחים כבלתי מזיקים לאורך זמן, והדגים שהזיכרון של דיכוי זה מאוחסן בגרעין עצבי בשם vLGN.

"אנחנו יכולים לעקוף את התגובות האינסטינקטיביות האלה דרך ניסיון, כמו כשילדים לומדים ליהנות מזיקוקים במקום לפחד מהרעש שלהם. רצינו להבין את מנגנוני המוח שעומדים בבסיס למידה כזו" הסבירה מדרוס. היא הוסיפה שבני אדם נולדים עם תגובות פחד אינסטינקטיביות, כמו תגובות לרעשים חזקים או עצמים המתקרבים במהירות.

המחקר גילה שני מרכיבים מרכזיים בתהליך הלמידה: אזורים ספציפיים בקליפת המוח החזותית חיוניים ללמידה ראשונית, וה-vLGN מאחסן זיכרונות שנגרמים על ידי למידה זו. הלמידה מתרחשת דרך פעילות עצבית מוגברת בנוירונים ספציפיים ב-vLGN שמדכאת תגובות פחד.

"הממצאים שלנו יכולים לעזור להבין מה משתבש במוח כאשר ויסות תגובת הפחד אינו תקין במצבים כמו פוביות, חרדה, ופוסט טראומה" אמרה הופר.

המחקר התמקד בעכברים, אך הצוות מאמין שמשהו דומה כנראה מתרחש במוח האנושי, כיוון שאותו מסלול מוחי קיים בבני אדם. צוות המחקר מתכנן לשתף פעולה עם חוקרים קליניים כדי לחקור את המנגנונים המקבילים בבני אדם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר