"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מקשיבים טוב? הרגע הפעלנו את שרירי האוזניים שלכם
למרות שבני אדם מודרניים אינם יכולים להזיז את אוזניהם כמו כלבים, חתולים וסוסים, לפי מחקר חדש בני אדם מכווצים את שרירי האוזן באופן בלתי רצוני כשהם מקשיבים בריכוז
מה קורה לאוזניים כשאנחנו מקשיבים בריכוז?. צילום: VisualBricks, שאטרסטוק

מקשיבים טוב? הרגע הפעלנו את שרירי האוזניים שלכם

למרות שבני אדם מודרניים אינם יכולים להזיז את אוזניהם כמו כלבים, חתולים וסוסים, לפי מחקר חדש בני אדם מכווצים את שרירי האוזן באופן בלתי רצוני כשהם מקשיבים בריכוז

סוכנויות הידיעות
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

חוקרים מאוניברסיטת סארלנד פרסמו מחקר ב-Frontiers in Neuroscience שחושף כי שריריהאוזןהעתיקים בבני אדם מופעלים במהלך משימות הקשבה מאתגרות. הם מצאו שכשאנשים מתמקדים במשימות הקשבה קשות, שרירי האוזן מראים על פעילות חשמלית, בדומה לתנועות אוזניים במינים אחרים.

במסגרת המחקר הוצמדו אלקטרודות לאוזניהם של 20 משתתפים ללא בעיות שמיעה במטרה למדוד פעילות חשמלית בזמן שהם עסקו במשימות הקשבה שונות. המשתתפים האזינו לספר קולי במשך חמש דקות בזמן שנחשפו בו-זמנית לפודקאסט אחד או שניים מאותו דובר.

כל משתתף עבר 12 ניסויים של חמש דקות שכיסו שלוש רמות קושי שונות: קלה, בינונית וקשה. בניסויים הקלים הספר הקולי הושמע בעוצמה חזקה בהרבה מהפודקאסט, וקולו של הדובר היה שונה מאוד מזה של המספר בספר הקולי. בניסויים הבינוניים והקשים, הספר הקולי הושמע בעוצמה חזקה במעט מהפודקאסט, וקולות הדוברים היו דומים.

החוקרים ביקשו לקבוע האם הפעילות של שרירי האוזן תלויה ברמת הקושי של משימת ההקשבה. המחקר מצא שככל שמשימת ההקשבה הייתה קשה יותר, כך שרירי האוזן העליונים הפכו פעילים יותר. "שרירים אלה, במיוחד שריר האוזן העליון, מראים פעילות מוגברת במהלך משימות הקשבה מאתגרות" הסביר אנדריאס שרואר מאוניברסיטת סארלנד.

המשתתפים נשאלו שאלות על תוכן הספר הקולי במטרה לבדוק את ההבנה והזכרון שלהם. החוקרים מצאו שציוני המשתתפים ירדו ככל שרמת הקושי של המשימה עלתה, והמשתתפים דיווחו על קושי רב יותר ואיבוד ריכוז תכוף יותר, בהתאמה לביצועי ההקשבה בפועל שלהם.

שרירי האוזן העליונים הגיבו בהתאמה לרמת הקושי של המשימה, במיוחד במעבר ממצב בינוני לקשה. לעומת זאת, שרירי האוזן האחוריים הגיבו בעיקר לשינויים בכיוון הקול.

"מערכת הנעת האוזן שלנו עושה כנראה כמיטב יכולתה אחרי שהייתה שרידית במשך 25 מיליון שנה, אך אינה משיגה הרבה" אמר שרואר.

"לא ברור אם פעילות השרירים שנצפתה במחקר קשורה ישירות ליעילות השמיעה, ולא ניתן לקבוע האם פעילות שרירים זו עזרה למשתתפים לשמוע טוב יותר או שהייתה זו מאמץ לשווא" ציינו החוקרים.

"זה מציע שפעילות שרירים אלה יכולה לשמש כמדד אובייקטיבי למאמץ הקשבה ולסייע במחקרים עם שאלות אחרות" הם הציעו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...