"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מינוס 35 מעלות בקיץ: אחרי 4 שנים בקור המקפיא המדענים חזרו עם 2.8 קילומטרים של קרח

החוקרים מאמינים שבחינת החומרים הלכודים בליבת הקרח העתיקה תסייע להם להבין טוב יותר את תנאי האקלים ששררו בכדור הארץ לפני 1.2 מיליון שנה

,עודכן
0השמעה
קור של מינוס 35 מעלות בקיץ. איש צוות המחקר עובד על ציוד הקידוח. צילום: Beyond EPICA, יוטיוב

צוות בינלאומי של חוקרים הודיע כי הצליחו לחלץ בקידוח ליבת קרח באורך 2.8 קילומטרים מאנטארקטיקהובה מידע על האקלים ששרר בכדור הארץ במהלך כ-1.2 מיליון שנה.

הצוות האירופאי בילה ארבע שנים בקידוח באתר המרוחק Little Dome C בגובה של כמעט 3,200 מטרים בחלק המזרחי של היבשת. לפי BGR, ליבת הקרח צפויה לספק לנו תובנות חסרות תקדים על תנאי האקלים ששררו בכדור הארץ לפני למעלה מ-800 אלף שנים.

"יש לנו ביד חתיכת קרח בת מיליון שנה. אתה רואה את הבועיות הזעירות בפנים, בועות אוויר שאבות אבותינו נשמו" ציין פרופסור קרלו ברבנטה, מתאם הפרויקט, על פי ה-BBC.

מטרת פרויקט הקידוח היתה גילוי מידע על הקשר בין טמפרטורת כדור הארץ לגזי החממה. באמצעות ניתוח הגזים הלכודים בליבת הקרח, כולל פחמן דו חמצני ומתאן, המדענים מקווים שיוכלו להבין טוב יותר את התנאים האטמוספריים בעבר במטרה להבין האם ניתן להסיק מכך על בעיות האקלים העכשוויות.

בקיץ, הטמפרטורות באתר - ככל הנראה אחד המקומות הקשיים ביותר למחיה בכל כדור הארץ - נעות סביב מינוס 35 מעלות. הסביבה הייחודית, שבה יש מעט שלג, מאפשרת לקרח להצטבר לאט ויוצרת תנאים אידיאליים למחקר של ליבות קרח.

כדי לבצע את הקידוח, צוות המחקר שינע כמות גדולה של ציוד וחומרים, כולל ציוד קידוח, וציוד למעבדה ולבניית המחנה באמצעות מזחלות על פני 40 קילומטרים.

"לא ידוע עדיין מה הם ימצאו, אבל זה ירחיב את החלון שדרכו אנחנו יכולים ללמוד על כוכב הלכת שלנו", אמר פרופסור יורי רוגלי מאימפריאל קולג' לונדון, שלא השתתף בפרויקט, על פי BBC News.

ליבת הקרח שנשלפה נחתכה לקטעים באורך מטר והועברה בתנאי הקפאה.

אחת התקופות שמעניינות את החוקרים התרחשה לפני כ-900 שנה עד 1.2 מיליון שנה. בתקופה זו השתנו המרווחים בין עידני הקרח מ-41 אלף שנים ל-100 אלף שנים. מדענים עוסקים בסיבות לשינויים אלו במשך זמן רב, וליבת הקרח שנשלפה יכולה להיות חלק מהפתרון.

"אחת ההשערות היא שלפחמן דו חמצני היה תפקיד במעבר הזה. זה מה שננסה לקבוע", אמר פרדריק פארנין, חוקר בפרויקט, על פי Ekstra Bladet.

"יש הרבה מהעבר בעתיד שלנו. אנחנו מסתכלים על העבר כדי להבין טוב יותר איך האקלים עובד ואיך אנחנו יכולים להבין ממנו מה יקרה בעתיד", הסביר ברבנטה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר