"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
הטלוויזיה שלכם מרגלת אחריכם - כבו את ההגדרות האלו עכשיו
המסכים החכמים עוקבים אחר הרגלי הצפייה והקול שלכם לטובת תעשיית הפרסום • שלב אחר שלב: כך תכבו את מנגנוני המעקב החבויים ותחסמו את זליגת המידע
הטלוויזיה שלכם עוקבת אחריכם. צילום: Gemini

הטלוויזיה שלכם מרגלת אחריכם - כבו את ההגדרות האלו עכשיו

המסכים החכמים עוקבים אחר הרגלי הצפייה והקול שלכם לטובת תעשיית הפרסום • שלב אחר שלב: כך תכבו את מנגנוני המעקב החבויים ותחסמו את זליגת המידע

, עודכן
0השמעה
[object Object]

ערוץ היוטיוב הפופולרי Display Lab פרסם לאחרונה סרטון חשיפה מקיף המפרט כיצד הפכו המסכים בסלון למכונות איסוף נתונים אקטיביות. לפי הנתונים המוצגים, המכשירים הללו עוקבים אחר כל לחיצת כפתור, הרגלי צפייה ואפילו פקודות קוליות המועברות לשלט הרחוק. המטרה המרכזית מאחורי הניטור המסיבי הזה היא בניית פרופיל משתמש מפורט ומכירתו למרבה במחיר בשוק הפרסום. כדי לעצור את זליגת המידע, נדרשת מעורבות אקטיבית ושינוי הגדרות יסודי מצד הצרכן.

סכנת ה-ACR: הטכנולוגיה שסורקת לכם את המסך

האיום המשמעותי ביותר על הפרטיות שלכם מגיע בדמות טכנולוגיית זיהוי תוכן אוטומטי (ACR). מנגנון חבוי זה סורק באופן רציף כל פיקסל שמוצג על המסך, ללא קשר למקור התוכן או לספק השידור. המשמעות היא שגם אם אתם צופים בשירות סטרימינג, משחקים בקונסולת משחקים או מחברים נגן חיצוני, המערכת מתעדת הכל.

כדי לנטרל את המנגנון הזה, עליכם להיכנס לתפריט ההגדרות הראשי של מסך הטלוויזיה שלכם. יש לחפש לשוניות הנושאות שמות כמו "פרטיות" (Privacy), "תנאי שימוש" או "נתוני צפייה" (Viewing Data).

שם תמצאו את הגדרות ה-ACR, אשר מופעלות כברירת מחדל בכל מכשיר חדש שיוצא מהקופסה. כבו את המאפיין הזה באופן מיידי כדי למנוע מהמסך לשלוח דיווחים בזמן אמת על הרגלי הצפייה.

טלוויזיה. גם היא עוקבת אחריכם, צילום: GettyImages

לא רק המכשיר: הגבלת המעקב בתוך האפליקציות

מעבר למערכת ההפעלה של הטלוויזיה, גם האפליקציות הייעודיות המותקנות עליה מנהלות מערך מעקב עצמאי. שירותי סטרימינג ויישומים שונים מטמיעים רכיבי ניטור של חברות צד שלישי כדי לעקוב אחר זמני הצפייה שלכם. ביטול הפרסום המותאם אישית בהגדרות הכלליות של הטלוויזיה לרוב אינו מספיק, שכן הוא אינו עוצר את איסוף התוכן. החברות פשוט שומרות את המידע והרווחים לעצמן במקום לחלוק אותם עם מפרסמים חיצוניים.

הפתרון היעיל ביותר הוא מעבר פרטני על כל אפליקציה ואפליקציה שבה אתם משתמשים באופן קבוע. היכנסו להגדרות החשבון בתוך היישום, חפשו את מאפייני הפרסום ובטלו את האפשרות ל"פרסומות מבוססות עניין". תהליך זה דורש סבלנות רבה, אך הוא חיוני כדי למנוע הצלבת נתונים מקיפה בין מכשירים שונים בבית. רק חסימה ממוקדת בכל פלטפורמה תבטיח שהמידע שלכם לא ייסחר באופן חופשי ברשת.

סלון עם טלוויזיה. גם באפליקציות המידע שלנו נאסף, צילום: ללא

צעדים מתקדמים: בידוד הרשת וחסימת דומיינים

עבור משתמשים המעוניינים ברמת אבטחה מקסימלית, מומלץ לנתק את המסך מרשת האינטרנט הביתית המרכזית. חיבור הטלוויזיה לרשת אלחוטית נפרדת המיועדת לאורחים (Guest Network) ימנע ממנה גישה לשאר המכשירים הניידים. טלוויזיות חכמות רבות מנסות לסרוק מכשירים שכנים באותה הרשת, כמו טלפונים ניידים או מחשבים, כדי להרחיב את פרופיל המעקב. בידוד הרשת קוטע את היכולת הזו לחלוטין ושומר על שאר המכשירים מוגנים.

בנוסף, משתמשים בעלי ידע טכני יכולים להגדיר חומת אש או שרת DNS ייעודי ברמת הנתב הביתי. הגדרה זו מאפשרת לחסום באופן גורף את דומייני הניטור והשרתים אליהם המכשיר מנסה לשלוח את הנתונים. מדובר בקו ההגנה החזק ביותר, המונע את יציאת המידע עוד לפני שהוא עוזב את גבולות הנתב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו