גזע לא סימפטי במיוחד של חייזרים פלש לכדור ארץ. קורה. אבל הפעם, כדי להמחיש שלא כדאי לבני האנוש להתעסק עם המפלצות המבעיתות האלה, הן ערפו לפסל החירות את הראש. תודו שאת זה עוד לא ראיתם. אך במקום להרים ידיים, הקימו מדינות העולם את REACT, צוות לוחמים בינלאומי שמטרתו ניטרול האיום החייזרי והצלת כוכב הלכת שלנו, לפחות עד האיום הבא. זו העלילה הכללית של Rainbow Six: Extraction, משחק האקשן החדש מבית יוביסופט, אבל להוציא את סרטוני הפתיחה המרשימים (בכל זאת עורפים לפסל החירות את הראש), העלילה במשחקים מהסוג הזה זניחה.
מה שדווקא כן צריך לדעת זה שמדובר בפרק נוסף בסדרת Rainbow Six מבית היוצר של הסופר טום קלנסי, וגם בספינאוף (ויש שגידו חבילת הרחבה עצמאית) ל-Rainbow Six: Siege החביב מ-2015, עם חייזרים במקום טרוריסטים. החדשות הטובות: זה לא משחק גרוע, אבל רק בתנאי שאתם בעניין של מולטיפלייר צבאי טקטי, עם הרבה משמעת עצמית ונכונות לשתף פעולה עם שחקנים אחרים, ואין לכם בעיה עם קצב התקדמות מחושב ואיטי להחריד.
החדשות הרעות: זה אמנם לא משחק גרוע, אבל גם לא יוצא דופן או מוצלח במיוחד. בשלוש מילים - בדיוק כמספר הלוחמים בחוליה שלנו - אפשר לתאר אותו כ"בינוני", "שגרתי" ו"מונוטוני", ואלה לא מילים אידאליות לצאת איתן לקרב. בנוסף, אם אתם מייחלים למשחק יריות מהיר ועצבני כמו קול אוף דיוטי, רק עם טוויסט מדע בדיוני, מוטב שתפסיקו לקרוא את הביקורת הזו עכשיו. זה בכלל לא הכיוון.
ח"י לוחמים
הרעיון הוא כזה: כל שלב במשחק מחולק לשלושה אזורים, ובכל אזור יש משימה שצריך להשלים כדי לצבור נקודות ניסיון ולקבל אור ירוק על מנת להתקדם. המשימות מונוטוניות מאוד, ורובן ידרשו מכם להגיע לנקודה מסוימת, להשמיד אותה, לתעד אותה או לאסוף ממנה משהו (מידע חיוני, חילוץ אח"מ, ניטרול חייזר בכיר - זה לא ממש משנה), ואז להמשיך למטלה הבאה. הקו המנחה פה הוא שיתוף פעולה, ולפני היציאה לקרב תתבקשו לבחור את הלוחם המועדף עליכם מתוך צוות של 18 נשים וגברים חמושים וקשוחים (אף שלא כולם זמינים בהתחלה). לכל לוחם יש יתרונות, חסרונות, ציוד ויכולות משלו: בחור חביב בשם פולס, למשל, מסוגל לגלות חפצים דרך קירות, בעוד שדוק - איך לא - יכול לרפא את חבריו. החבר'ה מצוידים ברובי ציד, מקלעים, רובי צלפים, שלל רימונים, מלכודות וגאדג'טים אחרים שהולכים ומשתדרגים ככל שהם מתקדמים וצוברים ניסיון. חלקם מהירים יותר, חלקם חזקים יותר, וחלקם מגניבים יותר כי הם תמיד מרכיבים משקפי שמש.
בהנחה שמצאתם שני גיימרים נוספים שמוכנים לחבור לחולייה שלכם, התקווה היא שכל אחד יידע את מקומו בצוות, יגבה את חבריו וישתמש בכישוריו המיוחדים כדי להשלים את המשימה. תיאום, איגופים, פעולות הסחה וחיפויים הם מהלכים מתבקשים, וברוב המוחלט של המקרים מי שיחליט לשחק אותה זאב בודד ינוטרל מהר מאוד על ידי החייזרים. גם צריך להבין שלא מומלץ להסתער ולרוקן מחסניות על כל חייזר שנתקלים בו, אלא להיפך: המשחק מעודד לוחמת צללים שקטה ומתגמל התגנבות. תחמושת היא מצרך נדיר, ואם אפשר לבצע את המשימה בלי לשחרר ירייה - עדיף.
כולם בשביל אחד
אם וכאשר אחד הלוחמים מנוטרל על ידי החייזרים - ותסמכו עלינו שזה יקרה לא מעט - הוא לא באמת מת, אלא נלכד ונכלא במעין פקעת גועלית. השחקן אמנם מושבת עד להודעה חדשה, אך לחבריו השורדים יש הזדמנות להציל אותו על ידי השמדת הפקעת והבאתו לנקודת החילוץ. החבר'ה לא הצליחו להציל והלוחם נשאר מעבר לקווי האויב? לא סוף העולם, אבל זה אומר שהוא לא יהיה זמין למשימה הבאה, וישוב לסד"כ רק אחרי שאחיו לנשק יחזירו אותו לבסיס בלי להיתפס בעצמם (וגם אז ייקח לו זמן להחלים ולהתאושש).
עכשיו, נניח שלוחם פז"מניק מנוסה וחמוש היטב נתפס. משמעות הדבר היא שמצבת כוח האדם מצטמצמת, ובשל כך צריך להתפשר במשימה הבאה על לוחם ירוק יותר, או כזה שהשחקן פחות רגיל לכישורים שלו. לכן לא מן הנמנע שהמשימה תהיה קשה יותר, והמסקנה היא שלא כדאי להשאיר חברים מאחור.
המנגנון הזה הוא לטעמנו החלק הכי מוצלח ומרתק במשחק, ולא פעם מצאנו את עצמנו לוקחים ללב כשהלוחם האהוב עלינו נלכד והפך לתולעת משי אומללה בפקעת חייזרית. רחמים עליו ועלינו. מי שזוכר את משחקי האסטרטגיה המיתולוגיים XCOM ישמח לדעת שמדובר במנגנון דומה. כן, ידענו שתחייכו.
מה זה פה, פלייסטיישן 3?
עד כאן הכל טוב ויפה - או שלא. כלומר טוב, אבל ממש לא יפה, מפני שהגרפיקה של Rainbow Six Extraction דלה להחריד. אנחנו לא מדברים על סרטוני הפתיחה המרשימים כי זו לא חוכמה, אלא על הגיימפליי עצמו. בלי להגזים, בפעם הראשונה אפילו בדקנו שאכן הורדנו את גרסת הפלייסטיישן 5 של המשחק ולא את גרסת הפלייסטיישן 4. ובינינו? במקרים מסוימים הגרפיקה הדלוחה הזו היתה עוברת גם על משחק פלייסטיישן 3. דוגמה מביכה: שברנו מראה. היא לא ממש התנפצה לרסיסים, אלא התפוגגה לה באופן מפוקסל שהזכיר לנו את ימי דיוק ניוקם מאמצע שנות ה-90.
עוד דוגמה: הפרצופים של הלוחמים כל כך ג'נריים, כל כך חסרי הבעה, כל כך לא מתקרבים לרמה הגרפית המצופה מדור הקונסולות והמחשבים הנוכחי. כשחושבים על זה, Extraction הוא בעצם ספינאוף של Siege, משחק בן שבע שנים, שהושק מן הסתם על קונסולות הדור הקודם. לכן לא מן הנמנע שהמשחק החדש נבנה על אותו מנוע עתיק, אבל זו לא הבעיה שלנו. הוא פשוט נראה רע, נקודה.
שוב חוזר המיחזור
חסרונות נוספים? קבלו עוד שניים: המשימות חוזרות על עצמן שוב, ושוב ושוב. אחרי כמה שעות של משחק מהנה יחסית והרבה רצון טוב, כי השליטה באמת סבירה, הגענו למסקנה שאנחנו עושים את בדיוק אותו הדבר פעם אחר פעם, והשיעמום החל לחלחל. החייזרים אמנם נהיו חזקים יותר, החיילים נהיו עוצמתיים יותר וקיבלו פטנטים משוכללים יותר, אבל הגיוון פה הוא אפסי. נכון, המטלות בכל משימה הן רנדומליות. כלומר, המחשב בוחר מה צריך לעשות בכל שלב כל פעם מחדש, ומערבב את שלושת היעדים לפני כל גיחה בניסיון לשבור את המונוטניות. אבל בנק המטלות של המשחק מוגבל מאוד, ואחרי ארבע-חמש גיחות כבר ראינו הכל. לא כיף. אולי בשביל הרחבה רשמית ומוזלת ל-Siege זה היה מספיק, אבל בטח לא בשביל משחק עצמאי.
ולקינוח המר: כדי להפעיל את Rainbow Six: Extraction חייבים להיות מחוברים לאינטרנט, גם מי שרוצה לשחק סולו, ללא שותפים. אף שמדובר בכותר שבראש ובראשונה מיועד למולטיפלייר, ולמרות שאנחנו מבינים את הרעיון של עדכונים שוטפים דרך הרשת, עצם הדרישה להתחבר בסינגל פשוט מקוממת. זו לא הפעם הראשונה שיוביסופט נוקטת בשטיק הזה, זו לא הפעם הראשונה שאנחנו מתלוננים על כך, וסביר להניח שגם לא הפעם האחרונה. במובן מסוים, זה אפילו יותר מלוכלך מחייזרים שכורתים ראשים של פסלים רק בשביל להתריס.
6/10
גרסה נבדקת: פלייסטיישן 5. זמין גם לפלייטסיישן 4, אקסבוס ומחשב.
עותק הביקורת סופק על ידי החברה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו