משחקי וידאו במקום תרופות: הטיפול החדשני שישראל מפספסת

אבחנה של סוכרת מסוג 1 היא אירוע טראומטי. בן לילה הופך המטופל או ההורה לאחראי בלעדי על מתן מנות מדויקות ומחושבות של תרופה חזקה ולעתים אף קטלנית, האינסולין, יותר מ-20 פעמים ביום. כל טעות בחישוב עלולה להוביל לתוצאות הרסניות. תהליך ההסתגלות למציאות החדשה מורכב ותובעני לא פחות, שכן הוא כולל קריאת דפים עמוסים בהוראות טכניות צפופות, חישוב יחסי פחמימות לאינסולין ושכלול של גורמי רגישות שונים.

ידע זה נרכש בדרך כלל באמצעות חודשים ארוכים וסיזיפיים של ניסוי וטעייה המלווים בחרדה מתמדת, כאשר לכל שגיאה מוצמד תג מחיר בריאותי כבד.

מה שמדהים בסיטואציה זו הוא שבעוד מערכת הבריאות ממשיכה להסתמך על מודל למידה שברירי ומיושן זה, הכלים לביצוע טוב יותר כבר קיימים. בישראל, מדינה שהפכה למומחית עולמית במעורבות התנהגותית, עיצוב הרגלים ולמידת מערכות מורכבות באמצעות משחקי וידאו, יכולות אלו נותרות באופן מפתיע מחוץ לטיפול הקליני.

הפער אינו טכנולוגי במהותו אלא מבני. בחודשים האחרונים בארצות הברית, שלב הלימוד המפרך הנ"ל כבר הוחלף במשחק וידאו. כך, משחק מובייל בשם Level One החליף את חודשי ההתמודדות המתסכלת בשעתיים של משחקיות סוחפת.

ביוני 2020 העניק ה-FDA אישור רגולטורי מלא לטיפול חדשני - משחק וידאו -בהפרעות קשב וריכוז ללא תופעות לוואי. הטיפול ניתן למרשם על ידי רופא וזכאי להחזר מחברת הביטוח.

דוגמה נוספת לכוחם של משחקים ניתן לראות במאמצי ממשל אובמה למאבק בהשמנת יתר. הממשל השקיע מיליארדי דולרים לאורך שמונה שנים בניסיון לגרום לאמריקנים לקום מהכורסה ולהתעמל יותר, אך מאמץ אדיר זה החוויר לעומת ההצלחה של המשחק "פוקימון גו", שהצליח לגרום לעשרות מיליוני אנשים לצאת מהבית ולצעוד למרחקים.

גם כאן, המנגנון שהוביל לשינוי היה משחק וידאו. הסיבה ליעילותם של המשחקים טמונה במדעי המוח של עיצוב המשחקים. במשך 30 שנה שכללו מעצבי משחקים טכניקות המניעות למידה ושינוי התנהגות והפכו מערכות מורכבות למודלים מנטליים אינטואיטיביים המאזנים בקפידה תגמולים לאורך זמן. התוצאה היא קשב מתמשך ומאמץ מתמשך, שני אלמנטים שמערכת הבריאות מתקשה להשיג באופן עקבי.

עניין זה הוא קריטי, משום שהיענות המטופל נותרת אחת הבעיות היקרות והמתמידות ביותר ברפואה. בשיקום מסורתי ובטיפול כרוני, מטופלים מתבקשים לבצע משימות חזרתיות ומתישות עם מעט התקדמות נראית לעין, מה שעלול להוביל לירידה במוטיבציה, לנשירה מהטיפול ולהאטה בהחלמה.

השאלה אינה האם משחקי וידאו שייכים למערכת הבריאות אלא מדוע ישראל טרם הפכה את החיבור הזה למרכזי באסטרטגיית הבריאות הדיגיטלית שלה

משחק וידאו רפואי משנה דינמיקה זו מהיסוד, משום שההתקדמות הופכת לוויזואלית והקושי מותאם אישית. כך, המעורבות עולה, החרדה יורדת והתוצאות משתפרות לא על ידי דרישת משמעת רבה יותר מהמטופלים, אלא על ידי התאמת הטיפול לאופן שבו בני אדם לומדים באמת.

עקרונות אלו חלים גם על הכשרת קלינאים. משחקי וידאו רפואיים וכירורגיים מאפשרים לרופאים לתרגל אבחנות מורכבות והליכים מצילי חיים בסביבה נטולת סיכונים. עד שמנתח נכנס לחדר הניתוח, הוא עשוי היה כבר לתרגל מאות תרחישי קיצון, מה שמוביל לפחות טעויות ולעלויות נמוכות יותר. מאות מיליארדי דולרים בהוצאות בריאות עולמיות קשורים בבעיות שטכנולוגיית משחקי הווידאו מתאימה במיוחד לפתור, החל מקליטת מטופלים והיענות לטיפול ועד להכשרה ומניעה.

אולם, למרות כל זה, עולמות הגיימינג והבריאות נותרים מנותקים האחד מהאחר.

היתרון של ישראל

לישראל יש יתרון מבני נדיר בתחום זה, בעיקר משום שבתי חולים ברמה עולמית, חוקרים אקדמיים מובילים ואולפני משחקים מוערכים פועלים בה במרחק דקות אחד מהשני. מוסדות כמו המרכז הרפואי שיבא מריצים באגרסיביות פיילוטים לטכנולוגיות חדשות - בעוד שחברות גיימינג ישראליות כבר שולטות באמנות יצירת המעורבות המתמשכת בקנה מידה רחב. יישום דפוס החשיבה של פיתוח המשחקים הישראלי על תחום הבריאות אינו חלום רחוק, אלא הזדמנות מעשית בטווח הקרוב - שיכולה לספק תוצאות טובות יותר למטופלים, להפחית עלויות מערכתיות ולפתוח ערך כלכלי משמעותי.

השאלה אינה האם משחקי וידאו שייכים למערכת הבריאות אלא מדוע ישראל טרם הפכה את החיבור הזה למרכזי באסטרטגיית הבריאות הדיגיטלית שלה.

הכותב הוא מייסד ומנכ״ל Relevate Health Games וירצה בפסגת החדשנות Tel Aviv Sparks innovation festival, שתתקיים ב-28-26 בינואר באקספו תל אביב