הנתונים מלמדים כי סמארטפונים הם מכשירי הקצה העיקריים לגיימינג. בהיותה יצרנית הסמארטפונים הגדולה ביותר מבחינה מספרית, עם יותר ממיליארד מכשירים ברחבי העולם, אין פלא שגם חברה כמו סמסונג רואה בתחום מנוע צמיחה משמעותי, זאת לצד חברות כמו סוני ומיקרוסופט, שכבר משקיעות רבות בתחום בגזרת הקונסולות.
ואולם, בזמן שאפל חווה גידול במספר המשתמשים בשירות הגיימינג שלה, Apple Arcade, ומיקרוסופט נחושה להשלים את רכישת הענק של Activision Blizzard, סמסונג עדיין מחפשת את האסטרטגיה הנכונה להגדיל את דריסת הרגל שלה בתחום, בין היתר על ידי השקעה בחברות סטארט-אפ.
החלק הארי מההון שזורם להשקעה בחברות סטארט-אפ מגיע מקרנות הון-סיכון פיננסיות. לצד קרנות אלו, גם חברות הטכנולוגיה החלו להיכנס בצורה יותר ויותר נרחבת לתוך זירת ההון-סיכון בעשור האחרון, זאת באמצעות זרועות השקעה ייעודיות, המכונות CVC.
בשונה מקרנות ההון-סיכון, שפועלות כדי להביא תשואה למשקיעים, מטרתן העיקרית של זרועות ההשקעה הללו אינה תשואה פיננסית נטו, אלא איתור חברות בעלות טכנולוגיה מעניינת שעשויות להוות שותפות מסחריות וטכנולוגיות ואולי אף יעד עתידי לרכישה.
כמעט מחצית משוק הגיימינג - במובייל
סמסונג נקסט הינה קרן השקעות בינלאומית שהוקמה לפני כעשור ומשמשת כזרוע החדשנות של סמסונג אלקטרוניקס. הקרן משקיעה בתחומים כמו בינה מלאכותית, בריאות דיגיטלית, בלוקצ'יין, סייבר, גיימינג ורובוטיקה.
אייל מילר, המשמש כמנהל בכיר בזרוע החדשנות של הקרן, מחפש ביחד עם צוותו את אותן חברות שמפתחות טכנולוגיות שעשויות לתת יתרון תחרותי בקרב הבלתי נגמר על אצבעותיהם של הגיימרים והגיימריות.
מילר מוביל את הסניף הישראלי של הקרן מזה כשמונה שנים ובעברו כיהן במספר תפקידי מפתח בגוגל. בין היתר הוא היה אחראי על הקמת הפעילות של גוגל עם סטרטאפים בתל אביב. בשנתיים האחרונות השקיעה סמסונג נקסט העולמית ביותר מ-200 חברות, רבות מהן ישראליות. לדבריו של מילר, "זו בחירה אישית שלי להוביל השקעות בחברות ישראליות, מתוך ההיכרות העמוקה שלי עם האקוסיסטם המקומי".
כעת, אחד התחומים שבהם מתמקדת זרוע החדשנות הוא גיימינג. דריסת הרגל הפוטנציאלית של סמסונג בעולם הגיימינג היא ברורה. לפי ההערכה, יש כיום יותר ממיליארד סמארטפונים תוצרת סמסונג, וזהו נתח של כ-14% מכלל שוק הסמארטפונים העולמי. שוק משחקי המובייל הוא עצום בגודלו גם כן. להערכת חברת המחקר Statista, ב-2022 ההכנסות של תעשיית משחקי המובייל עמדו על 92 מיליארד דולר, והיוו כ-45 אחוזים מכלל ההכנסות של תעשיית הגיימינג. השנה, השוק הזה צפוי לחצות את רף ה-100 מיליארד דולר.
רועי בן יוסף, מנהל השקעות בקרן ומוביל תחום הגיימינג, הסביר אילו חברות מחפשת הקרן. "אנחנו לא מחפשים להשקיע בסטודיו למשחקים, כי זה כמעט בלתי אפשרי לבחור את הסוס המנצח, בייחוד בעולם משחקי הפנאי. אנחנו מחפשים טכנולוגיות של תשתית לעולם הגיימינג".
"למשל, חברות שמפתחות כלים שיעזרו ליוצרי תוכן לשפר את ביצועיהם, טכנולוגיות להמרת תוכן מקונסולות ומחשבים לפורמטים של סמארטפונים וטלוויזיות, חברות שמשתמשות ב-AI כדי להוריד עלויות או לקצר זמני פיתוח, וכדומה", הוא מסכם את דבריו".
הקורונה מאחורינו, ה-AI מלפנינו
תעשיית הגיימינג חוותה פריחה גדולה בתקופת הקורונה. המשוואה הייתה ברורה: אנשים היו סגורים בבתיהם והיה להם הרבה זמן פנוי למשחקים. יחד עם זאת, גם לאחר סיום המשבר, ממשיך הסמארטפון להיות המכשיר שמלווה אותנו לכל מקום. לפי דו"ח של data.ai, ב-2022 בילו הצרכנים כ-5 שעות בממוצע מול הסמארטפון, ומתוך 255 מיליארד האפליקציות שהורדו מחנויות האפליקציות, 90 מיליארד היו אפליקציות של משחקים.
המהפכה הבאה בעולם הגיימינג תגיע, כמובן, מתחום הבינה המלאכותית. היכולת של מחוללי AI כמו ChatGPT ו-Midjourney לייצר תוכן טקסטואלי וגרפי לפי דרישה, ממחישה את הפוטנציאל של הטכנולוגיה הזו לעצב מחדש את כל תהליכי הפיתוח ויצירת התכנים בתעשיית הגיימינג. "הטכנולוגיה הזו חודרת לכל תחום בחיינו, גם לתחום הגיימינג והיא מאיצה במהירות. החל מנכסים דיגיטליים למשחקים, ועד ליצירה של משחקים שלמים באופן אוטונומי, מהעלילה ועד כל הזרימה של המשחק", מסכם מילר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו