כשמדובר בטאבלטים, אצלנו בבית השימוש בהם כמעט תמיד מתחיל ונגמר אצל הילדים. סרטונים ביוטיוב, משחקים קלים, קצת נטפליקס - לא הרבה יותר. אבל האם טאבלט בתקציב נמוך יחסית יכול לשרת גם את המבוגרים בכבוד?
ה-Redmi Pad 2 של שיאומי מוכיח שכן, והוא עושה זאת במחיר של כ-800 שקל בלבד למודל הבסיסי - פחות ממחצית ממחירו של ה-iPad הזול ביותר.
הדור השני של הטאבלט הבסיסי של שיאומי מציג כמה שדרוגים משמעותיים: מסך בהיר וחד יותר, סוללה גדולה יותר, ותמיכה בעט דיגיטלי. מחיר הפתיחה הוא כ-800 שקל למודל עם 4GB זיכרון RAM ו-128GB אחסון, או כ-1,050 שקל למודל משודרג עם 8GB RAM ו-256GB אחסון - כשליש ממחירם של טאבלטים דומים מבית סמסונג או אפל.
רושם ראשוני מפתיע לטובה
הרושם הראשוני מפתיע לטובה: הטאבלט מגיע במארז אלומיניום מלא עם עיצוב מינימליסטי נקי, צדדים שטוחים בסגנון מודרני וקצוות מעוגלים לאחיזה נוחה. בעובי של 7.4 מ"מ בלבד ומשקל של 510 גרם, הוא מרגיש איכותי ונעים בידיים - תחושה שמזכירה מכשירים יקרים בהרבה.
מסגרות המסך דקות דיין כדי להיראות מודרניות, אך עבות מספיק כדי להחזיק את הטאבלט בנוחות מבלי לחסום את התצוגה בטעות. הגב המתכתי מקבל גימור מט שמונע טביעות אצבעות, וגם מודול המצלמה הבולט בעדינות בפינה מקבל עיצוב אליפטי נעים לעין.
עם זאת, יש כמה פרטים קצת מעצבנים: כפתורי ההדלקה ועוצמת השמע ממוקמים בצדדים נגדיים של הטאבלט, מה שיוצר בלבול כשמשתמשים במצב אופקי. בנוסף, שקע האוזניות צמוד מאוד לקצה המכשיר, מה שעלול להפריע בזוויות אחיזה מסוימות.
מסך מוצלח עם כמה כוכביות
המסך הוא אחד השיפורים המרכזיים בדור השני. פאנל בגודל 11 אינץ' עם רזולוציה משופרת של 1,600x2,560 פיקסלים מעניק תמונה חדה וצבעונית. קצב רענון של 90Hz מבטיח גלילה חלקה ותחושת תגובתיות טובה.
הבהירות המקסימלית מגיעה על פי Xiaomi ל-600 nits, יחידת מדידה לבהירות מסך. בבדיקות שפורסמו נמדדו 461 nits במצב רגיל ו-530 nits במצב הגברה אוטומטי לשימוש בחוץ - מספרים סבירים בהחלט לטאבלט במחיר הזה.
אבל כמו שאפשר היה לצפות, יש גם חסרונות. תאורת הרקע אינה אחידה לגמרי, מה שגורם למסך להיראות כהה יותר בקצוות - במיוחד כשמוצגים תכנים בהירים. זוויות הצפייה מוגבלות יחסית, והזכוכית הפרונטלית מחזירה השתקפויות די חזקות.
החיסרון המשמעותי ביותר הוא שאין חיישן אור סביבתי, כך שבקרת הבהירות האוטומטית פועלת באופן בסיסי ולא אמינה. יותר מכך, גם בבקרת בהירות ידנית, המסך ממשיך לשנות את רמת הבהירות בהתאם לפרמטרים פנימיים לא ברורים - כנראה טמפרטורת המכשיר או זמן הפעולה.
ארבעה רמקולים ובס מכובד
אם המסך מציע איזון בין יתרונות לחסרונות, הרי שמערכת השמע היא נקודת בולטת של ממש. במקום רמקול מונו עלוב או זוג רמקולים בסיסיים - הסטנדרט בטאבלטים בתקציב נמוך - שיאומי התקינה ארבעה רמקולים גדולים: שניים בכל צד קצר של הטאבלט, עם תמיכה בטכנולוגיית Dolby Atmos לסאונד מרחבי.
התוצאה מרשימה למדי. האיכות האקוסטית היא הרבה מעבר למה שמצפים במחיר כזה: סאונד דינמי ומרחבי עם טונים ברורים ונוכחות בס מוצקה, גם אם התדרים הגבוהים חלשים במקצת. גם בבדיקות מקצועיות יותר הטאבלט קיבל ציון "טוב" בעוצמת השמע, והאיכות האקוסטית נשמעת טוב יותר מטאבלטים במחיר כפול. זו נקודת זכות משמעותית למי שרוצה לצפות בסרטים או להאזין למוזיקה בלי לחבר אוזניות חיצוניות.
איך נראה המנוע?
מתחת לציפוי האלומיניום פועל מעבד Mediatek Helio G100 Ultra. הביצועים נאותים למשימות יומיומיות: גלישה באינטרנט, אפליקציות משרדיות, צפייה בסטרימינג, קצת עבודות גראפיות ומשחקים ברמת קושי נמוכה-בינונית.
באופן מובן, המודל הבסיסי עם 4GB זיכרון RAM עלול להיתקל בהאטות כשמנסים להריץ מספר אפליקציות כבדות יחד, אך המודל עם 8GB RAM, לעומת זאת, מספק חוויה חלקה וזורמת הרבה יותר.
בשורה התחתונה: זה מספיק כדי לצפות בסדרות, לגלוש, לעבוד במסמכים ואפילו לשחק משחקים מזדמנים. זה לא מספיק לעריכת וידאו כבדה או משחקים תלת-ממדיים דורשים.
הסוללה מרשימה, הטעינה מאכזבת
בבדיקות מעבדה שנערכו, הטאבלט החזיק מעמד יותר מ-10 שעות של שימוש מעורב רציף. בשימוש יומיומי אמיתי, שעת צפייה ביוטיוב הורידה כ-10% בלבד מהסוללה - קצב שמתאים בערך ל-10 שעות של צפייה רצופה.
אבל מה ששיאומי נותנת ביד ימין, היא לוקחת ביד שמאל. הטעינה איטית מדי בסטנדרטים של 2025. עם מטען של 15W, הטאבלט הגיע ל-17% בלבד תוך חצי שעה, וטעינה מלאה מאפס לקחה שלוש שעות שלמות. לשם השוואה, טאבלטים במחיר דומה של יצרנים אחרים מגיעים לכ-30% תוך אותה חצי שעה.
זו אולי הפשרה המשמעותית ביותר במכשיר, ועדיין - אם אתם נוהגים להטעין בעיקר בלילה, כנראה שזה לא יטריד אתכם.
מערכת: ידידותית, עם כמה מוזרויות
ה-Redmi Pad 2 מגיע עם HyperOS 2, ממשק המבוסס על Android 15 - הגרסה העדכנית ביותר של מערכת ההפעלה של גוגל. זה לא מובן מאליו בטאבלט זול, ומהווה נקודת זכות. הממשק עצמו נקי וידידותי יותר מה-MIUI הישן והמסורבל של Xiaomi, עם הפרדה בין פאנל התראות לפאנל הגדרות מהירות.
הטבאלט מגיע עם כמה אפליקציות שמותקנות מראש: דפדפן של שיאומי (מעניין מי בעצם משתמש בו?), טיקטוק, טמו, לינקדין ועוד. חלקן אולי יחסכו לכם הורדה, אבל גם אם אל - רובן ניתנות למחיקה מהירה.
החיסרון המשמעותי ביותר בתוכנה הוא היעדר יכולת להריץ שתי אפליקציות במקביל במצב מסך מפוצל. קחו זאת בחשבון אם מדובר בפונקציה הכרחית עבורכם - למשל, אם אתם נוהגים לצפות בסרטון תוך כדי כתיבת הערות.
מצלמות: בסיסיות כצפוי
בואו נהיה כנים: אף אחד לא קונה טאבלט בגלל המצלמות. אבל כשבכל זאת צריך לתעד משהו, ל-Redmi Pad 2 יש מצלמה אחורית של 8 מגה-פיקסל ומצלמה קדמית של 5 מגה-פיקסל. האיכות מספקת לשיחות וידאו בתאורה טובה, אך לא הרבה מעבר לכך. אם אתם זקוקים לצילומים איכותיים, פשוט השתמשו בסמרטפון.
אז האם הטאבלט של שיאומי מתאים גם למבוגרים ולא רק לילדים? התשובה תלויה בשימוש המיועד. לצריכת תוכן (סטרימינג, ספרים דיגיטליים, גלישה, רשתות חברתיות) זו בהחלט אופציה מוצלחת. למשימות מקצועיות, עריכת תמונות ווידאו, או משחקים כבדים - מומלץ לחפש חלופה אחרת.
נדמה שהוא מתאים בעיקר לשימוש משפחתי משותף, שבו הילדים משתמשים ביום לשיעורי בית וכיף ואתם בערב לנטפליקס ובדיקת מיילים. במובן הזה, ה-Redmi Pad 2 מוכיח שאפשר לקבל חווית שימוש איכותית מבלי לאתגר את חשבון הבנק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו