"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המדריך לטרמפיסט: הגלקסיה נטרפה

חוקרים זיהו במרחק של כ־300 מיליון שנות אור מכדוה"א גוף שמימי בלתי מוכר • עדות לתהליך של היבלעות גלקסיה גמדית על ידי שתי הגלקסיות הגדולות שבקרבתה

,עודכן
הגלקסיה הטורפת // צילום: AFP

גלקסיה טורפת: חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, בראשות ד"ר נח ברוש מבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה, זיהו במרחק של כ־300 מיליון שנות אור מכדור הארץ גוף שמימי בלתי מוכר.

מדובר בגוף המזכיר ראשן, עם "ראש" אליפטי שבמרכזו שתי גלקסיות, ומאחוריו "זנב" ענק באורך כ־500 אלף שנות אור. החוקרים סבורים כי זו עדות חדשה ומוחשית לתהליך מרתק ביקום: היבלעותה של גלקסיה גמדית על ידי שתי הגלקסיות הגדולות שבקרבתה.

המחקר נערך בשיתוף עם מדענים באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ובאקדמיה הרוסית למדעים, והתצפיות בוצעו במצפה הכוכבים וייז במצפה רמון, השייך לאוניברסיטת תל אביב, ועם טלסקופ זהה בארה"ב. המאמר התפרסם אתמול בכתב העת המדעי של האגודה המלכותית לאסטרונומיה של בריטניה ("Monthly Notices of the Royal Astronomical Society"). בימים אלה ממשיכים החוקרים במצפה הכוכבים וייז בפרויקט גדול שנעזר בטכנולוגיה המיוחדת לאיתור התרחשויות בסמוך לכ־100 גלקסיות ביקום.

"אנחנו מחפשים 'אקשן' בשמיים", אומר ד"ר ברוש. "אנחנו צופים בגלקסיות ובאזורים הקרובים אליהן כדי לזהות עדויות לשינויים: האם הגלקסיה גדלה או מצטמצמת? האם היא נמצאת באינטראקציה כלשהי עם גלקסיות נוספות? בין היתר אנחנו צופים בקבוצות צפופות של גלקסיות, בהנחה שכאשר הגלקסיות קרובות זו לזו יתרחשו ביניהן יותר אינטראקציות", מסביר ד"ר ברוש, "סוג זה של קבוצות צפופות־גלקסיות מכונה Hickson Compact Group HCG, על שם האסטרונום הקנדי פול היקסון, שזיהה אותן ב־1982. בניגוד לצבירי גלקסיות, שכוללים אלפים רבים של גלקסיות, קבוצות HCG כוללות רק גלקסיות בודדות, ולכן קל לנו באופן יחסי לזהות ולהבין אינטראקציות המתרחשות ביניהן. קבוצת הגלקסיות שנצפתה במחקר הנוכחי נקראת HCG 98".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר