"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הרצוג: "לחזק את הכוחות המדעיים אל מול מכחישי הקורונה ומתנגדי החיסונים"

נשיא המדינה ציין בטקס חילופי נשיאי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים כי "אנחנו בעיצומה של מתקפה מטלטלת של פייק ניוז" • הנשיא הנכנס, פרופ' דוד הראל: "חייבים להילחם באמונות שווא ובמידע כוזב הנוגעים למדע, ולהעצים את החשיבה הרציונלית-מדעית"

,עודכן
0השמעה
מימין: פרופ' נילי כהן, הנשיא יצחק הרצוג, מיכל הרצוג, פרופ' דוד הראל, צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ

"אנחנו בעיצומה של מתקפה מטלטלת של פייק ניוז, וחובה עלינו לחזק את הכוחות המדעיים מול אלה שמנסים לערער ולקרוא עליהם תיגר – במיוחד מכחישי הקורונה ומתנגדי החיסונים", כך הדגיש היום (ראשון) נשיא המדינה, יצחק הרצוג, בטקס חילופי נשיאי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, שהתקיים במשכן הנשיא בירושלים.

על פי החוק ותקנון האקדמיה, ממנה נשיא המדינה את נשיא האקדמיה על פי המלצתה. הנשיא הנכנס, פרופ' דוד הראל, יחליף את פרופ' נילי כהן שכיהנה בתפקיד בשש השנים האחרונות ואשר לצידה שימש כסגן הנשיאה עד כה. יחד עימו, תמונה כסגנית פרופ' מרגלית פינקלברג.

"המדע לא משפר רק את איכות חיינו אלא מציל אותנו, פשוטו כמשמעו", הוסיף הרצוג, "ראינו זאת לאחרונה שוב ושוב, כשפיתוחים מדעיים הובילו לפריצות דרך במאבק מול מגיפת הקורונה. אני מבקש להציב בפניכם, אנשי ונשות האקדמיה, שני אתגרים: הראשון - העמיקו את העיסוק בסוגיית משבר האקלים. עזרו לנו להגביר את המודעות לחומרתו, קדמו ועודדו פעילות מדעית סביבו. זוהי משימת דורנו, ודחיפותה אינה מוטלת בספק.

"האתגר השני: עשו כל שביכולתכםלהנגיש את האקדמיה ואת המדע לציבור כולו. אני שותפכם המלא לשתי המשימות הללו - הן באמצעות 'פורום האקלים' שאותו השקתי לאחרונה, והן באימוץ היוזמה שאתה פרופ' הראל, וחברי האקדמיה הבאתם בפניי לאחרונה".

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

הנשיא הרצוג מעניק את כתב המינוי לפרופ' דוד הראל, הנשיא הנכנס של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים,צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ

בטקס המינוי הפורמלי, בהשתתפות מועצת האקדמיה ונשיאיה בהווה ובעבר, שיבח הרצוג את נשיאת האקדמיה היוצאת ואמר לה: "נילי יקרה, בשש השנים האחרונות הובלת את האקדמיה ביד בוטחת, העשרת את מגוון העשייה שלה, ותרמת לקידומה של מערכת המחקר המדעי. עשייתך בשדה האקדמיה והמחקר בוודאי לא תמה. מיכל ואני מאחלים הצלחה רבה בהמשך דרכך זאת".

לנשיא הנכנס, פרופ' הראל, אמר הרצוג כי "עשרות השנים שבהן אתה פועל בליבת השדה המדעי, ציידו אותך בכלים חשובים שיסייעו לך במילוי שליחותך הלאומית. כמי שינק מצוינות מבית אבא, והתכבד להיות דור שני לחתני פרס ישראל, אני בטוח כי תביא את שלל יכולותיך וכישוריך אל הכהונה החשובה שקיבלת על עצמך".

נשיאת האקדמיה היוצאת, פרופ' כהן, אמרה: "הקשר העמוק בין מדע לבין מדינה משתקף בחתימתו של נשיא המדינה על כתב המינוי של נשיא האקדמיה, אבל לקשר הזה גם ביטוי סמלי והוא שמשכן נשיא המדינה וביתה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים שוכנים זה בצד זה. אני בטוחה שהזיקה הרוחנית והגיאוגרפית בינינו תזכה להעצמה מיוחדת בתקופת כהונתו של הנשיא הרצוג".

נשיא האקדמיה הנכנס, פרופ' הראל, הוסיף כי "בעידן של בעיות חובקות עולם שהמדע מרכזי בהתמודדות איתן, קיימת גם דיכוטומיה עמוקה ומטרידה. מצד אחד, אנו מתבשרים חדשים לבקרים על הישגים מדעיים יוצאי דופן, ועימם באות הסתמכות הולכת וגוברת על המדע והערכה לעוסקים בו. מצד שני, יש התנגדות וספקנות, ולפעמים אף מלחמה בקדמה המדעית והמחשבתית. חייבים להילחם בתופעות האלה, וגם באמונות שווא ובמידע כוזב הנוגעים למדע, ולהעצים את החשיבה הרציונלית-מדעית, המבוססת על עובדות ולוגיקה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר