"מעבדת מאדים": אסטרונאוטים יתאמנו במכתש רמון

שישה אסטרונאוטים שנבחרו והוכשרו בקפידה - ובהם הנציג הישראלי, אלון טנצר - ייכנסו לתחנת מחקר שהוקמה במיוחד במכתש רמון, למשך כחודש, לשורת ניסויים מדעיים וטכנולוגיים, כדי לבחון סוגיות ופעולות נבחרות אשר בעתיד יוכלו אסטרונאוטים לבחון אותן במאדים.

מטרות נוספות שסימנו להם היזמים הן חשיפה בינלאומית של טכנולוגיה ומדע ישראלים בתחומי החלל, והקמת תשתית לתוכנית חינוכית בנושאי חקר החלל לתלמידי ישראל. רגע לפני שהפרויקט יוצא לדרכו, ביקרנו במכתש רמון ושוחחנו עם האנשים שבזכותם זה קורה.

המשימה תתבצע במכתש אירוזיה המהווה הדמיה למאדים, מבחינה טופוגרפית ומבחינה גיאולוגית. אנשי הצוות - אסטרונאוטים ואסטרונאוטיות נציגי פורטוגל, ספרד, גרמניה, הולנד, אוסטריה וישראל - ישהו בתחנת המחקר 'האביטאט' כל התקופה, מנותקים מלאכותית מכדור הארץ. כדי לבצע את הניסויים על פני השטח, יצטרכו בכל יציאה שלהם מתחנת המחקר ללבוש חליפות מיוחדות שיספקו להם חמצן (כמו בתחנת החלל הבינלאומית). לאורך כל הפרויקט, יאויש חדר בקרה 24/7 שיעקוב אחר מצב הצוות והתקדמות הניסויים.

אלון טנצר מספר ל"ישראל היום": "מחר בבוקר מתחיל הדבר האמיתי. כמובן שיש התרגשות. אני מתכונן לזה כבר שלוש שנים. זאת המשימה המדומה הראשונה הגדולה שאני משתתף בה. זה כמובן לא מאה אחוז מהזמן, לכולם פה יש עבודה אחרת וילדים, אבל משקיעים בזה זמן משמעותי". טנצר, הלבוש חליפת חלל, מתמודד עם החום הנורא של דרום הארץ. "החליפה פתוחה, כמו שאתה רואה, אבל כשהיא סגורה יש מערכת שעוזרת בסירקולציה של האוויר כדי לווסת את החום".

טל ענבר, חבר הוועד המנהל של עמותת D-MARS - שמשולבת בפרויקט יחד עם סוכנות החלל, פורום החלל האוסטרי ומצפה רמון – אומר: "אנשי D-MARS בעצם תכננו את ההאביטאט. כבר עבדנו בו לפני שהאוסטרים החליטו לבחור בישראל כמקום המשימה שלהם. למשימות מדומות מחפשים משהו שיכול לדמות את מאדים. הם היו בכל מיני מקומות בעולם אבל כאן זה הכי דומה שיש, כי פעם היו פה מים והיום זה יבש, מדבר, בדיוק כמו במאדים".

המרחק הרב שבו נמצא כדור הארץ ביחס למאדים מאפשר תקשורת, אך לא באופן הרציף שאותו אנחנו מכירים בארץ. במקרה הטוב, הדיליי הוא של עשר דקות לפחות כך שהאסטרונאוטים, וגם הצוות שיושב בחמ"ל, יודעים וצריכים לקבל החלטות לבד. "המשימה כוללת בחלקה התמודדות עם אירועים בלתי מתוכננים, לרבות כשל בציוד, דליפת אוויר וכדומה. אבל יש גם גבול לכמה אתה יכול לדמות. אם יש לך משהו בחליפה, במקרה הכי גרוע אתה נחנק - תוריד אותה ותנשום", מסביר ענבר.

רן לבנה, מנכ"ל קרן רמון וראש משימת "רקיע" שצפויה להמריא לחלל בעוד כארבעה חודשים: "תעשיית החלל מתכווננת למאדים. רוב הפרויקטים של נאס"א בחלל ובכדור הארץ יהיו קשורים בעשור הקרוב לניסיון שלהם לצבור ידע וכלים לבסס חיים מחוץ לכדור הארץ ובמאדים".

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש-הכהן אמרה ל"ישראל היום": "אנחנו נמצאים בעידן החלל החדש. בשני העשורים הבאים תחום החלל והלוויינות הטכנולוגית יצמח משמעותית ואסטרטגית, ועל ישראל להקפיד ולפתח אסטרטגית תחום זה. אתמול, הגשתי לאישור הממשלה את מינויו של אורי אורון למנהל החדש של סוכנות החלל הישראלית שבמשרדי ואני בטוחה כי יחד נבטיח שמדינת ישראל תמשיך להוביל בתחום זה. אני מאחלת הצלחה לצוות האסטרונאוטים הבינלאומי שבחר לקיים ניסוי משמעותי לבחינת התנאים במאדים במכתש רמון שבארצנו - כי הטכנולוגיה גם מחברת בין אנשים".

בהכנת הכתבה השתתף גיא לוי