סיסמה | צילום: GettyImages

שלושה עשורים של ווב: הרגע שבו הכל התחבר

30 שנה חלפו מאז שהומצא האינטרנט - ונראה שחיינו השתנו מהקצה אל הקצה • מי הצליח להתעדכן, מי נשאר מאחור, ואיך כל זה משפיע עלינו? • כתבה ראשונה בסדרה

מדיה: בכל זמן - ומכל מקום | אבי כהן

"תשיגו לי את האחראי על האינטרנט", ביקש רזי ברקאי בשידור בגל"צ, לפני 25 שנים. מאז אותו משפט אלמותי, מבחינת החדשות השוטפות, האינטרנט שינה את כל חוקי המשחק והפך לספק המידע העיקרי, תוך שהוא משאיר מאחור את הטלוויזיה, הרדיו והעיתונות הכתובה.

הפיגוע בקו 5 בחודש אוקטובר 1994 היה אחד מפיגועי ההתאבדות הראשונים בישראל, והגדול ביותר עד לאותה עת - 22 אנשים נהרגו ועוד עשרות נפצעו. סיקור הפיגוע היה שונה מכל דבר שידענו עד אז: הביפרים היו אז אמצעי הקשר היחידי, אתרי אינטרנט חדשותיים עוד לא היו, ולאחר ההודעה על הפיצוץ בסמוך לכיכר דיזנגוף בתל אביב, רצנו כל הכתבים והצלמים לסקר את הפיגוע, מבלי לדעת בכלל למה אנו עומדים להיחשף. האזרחים בבית היו צמאים לכל שבב מידע שהגיע מהרדיו, וכמה שעות מאוחר יותר מהטלוויזיה. הטלפונים הסלולריים היו אז רק של חברת פלאפון, ועל אינטרנט כלל עוד לא דיברו.

27 שנים חלפו מאז אותו פיגוע נוראי, ויצא לי לסקר את מבצע שומר החומות, ובין השאר את הרקטה שפגעה בכביש במרכז רמת גן, שם מצא את מותו אזרח. מדובר היה בהבדל של 180 מעלות, לפחות כעיתונאי, כאשר אתה שומע את האזעקה בגוש דן, ולאחר מכן את הבום בפחות מדקה - עוד לפני שיצאת מהבית לזירה. ולא רק אתה, אלא כל המדינה - דרך קבוצות הווטסאפ והרשתות.

תחבורה: המרחקים מתקצרים | שלומי דיאז

את התורים הארוכים לקופות הכרטיסים החליפו האפליקציות והיישומונים, שפותחו לטובת הנוסעים בתחבורה הציבורית. נכון, מי שלא מחובר לאינטרנט או לא מחזיק בטלפון חכם ממשיך להתעדכן ולפעול לפי "הדרך הישנה", ככה גם אוכלוסייה שעוד מתמודדת עם חסמים.

חברות התחבורה הציבורית בנו והנגישו אתרים לטובת הנוסע. אפליקציות לתשלום על נסיעה קמו בכל מקום וגם משרד התחבורה, ובכלל זה משרד הרישוי, הקימו אתרים לשירות הציבור שעונים לרוב על כל הדרישות, וחוסכים עמידה בתורים. היום אף ניתן להזמין מונית דרך האינטרנט, אפשר לשתף מיקום - כולל כזה שמתעדכן תוך כדי הנסיעה - ואפשר גם לתכנן נסיעה משותפת. די אם נציין את ווייז, ההמצאה הישראלית שהפכה עם השנים לשם נרדף ל"למצוא את הדרך".

ודוגמה נוספת היא מוביט, אפליקציה חינמית ושיתופית ישראלית לטלפונים חכמים ולדפדפנים לניווט בתחבורה ציבורית, שיכולה לספק בזמן אמת מידע על המיקומים של אוטובוסים, חשמליות, רכבות, אופניים ומעבורות. היא מספקת מידע אפילו על תחנת אוטובוס קרובה, עומסים, עיכובים ועוד.

מוזיקה: מהישרדות - לגרנדיוזיות | רז ישראלי

לפני 30 שנה נאלצתם לפנות זמן בלו"ז ולכתת רגליים לחנות המוזיקה הקרובה לביתכם כדי להכיר אלבומים ולהיחשף לז'אנרים ולאמנים חדשים. ואז הגיע האינטרנט, ואיתו שיתוף הקבצים. להיטים שעד לאחרונה הכניסו ליוצריהם ולתעשייה עשרות מיליוני דולרים הורדו בקלות מהרשת, ומה שבהתחלה נתפס בעיני אנשי התעשייה המדושנת כאיום חולף, הפך בתוך זמן קצר למפלצת פיראטית שכבר אי אפשר להתמודד איתה. בתוך זמן קצר תעשיית המוזיקה חוותה משבר שכמותו לא ידעה מעולם.

במקביל, היו מי שהבינו שאם אי אפשר לנצח אותם - עדיף להצטרף אליהם. חברות האזנה למוזיקה באופן חוקי צמחו בתמיכה של חלק מהאמנים עצמם, שהבינו שעדיף להתפשר על פחות כסף בבנק מאשר להיעלם. בהתאם למקור הרווחים, עיקר ההשקעה עברה מהאלבומים לבמות, וההופעות הפכו לגרנדיוזיות יותר. האלבום, הן הפיזי והן הרעיוני, הפך למוצר ארכאי ואפילו מיותר, והדיסק שהחליף את הקסטה שהחליפה את התקליט הפך לנכס הכי מטריד ובלתי נחוץ בבית, עם כל מעבר דירה.

רכילות: ביצה אחת גדושה ורדודה | רז ישראלי

התחום הכי מושמץ בתקשורת, זה שנתפס כהכי זול, בעל האופי הכי מציצני ורמות אמינות ומהימנות לוקות בחסר, הפך לתחום חזק ושולט, ובהחלט אפשר להאשים את כניסת האינטרנט לחיינו במחדל. פעם היינו קוראים מעל עמוד בודד בעיתון ידיעות על מפורסמים, בעיקר כאלה שהם היו מעדיפים שלא תקראו אותן.

מאחורי המדורים הללו עמדו ארבעה או חמישה אנשים, אחת או אחד בכל מערכת עיתון גדולה, שתפסנו מהם ככאלה ש"יודעים הכל". אם פעם העיתונים הגדולים היו מקדישים עמוד אחד ביום או בשבוע לידיעות רכילות, היום ידיעות רכילות זמינות לכולם מסביב לשעון, באתרי החדשות וברשתות החברתיות.

הסלבס בעצמם מייצרים את הרכילות על עצמם בפוסטים ובסטוריז, וגורמים לכל המדינה לדבר עליהם בגלל קללה שאמרו לשוטר או תמונה לאחר הלידה.

היום כל מנהל אתר חדשות יודע שלעזאזל מה שיקרה בעולם - אייטם רכילותי טוב אחד יכול להכניס כמו עשרה אייטמים מהכנסת או משדה הקרב. האם זה מעיד יותר על הקדמה הטכנולוגית או שמא על תחומי העניין הזולים שלנו? תחליטו בעצמכם.

תיירות ותעופה: אזרחי העולם הגדול | שמעון יעיש

עם כניסת האינטרנט לחיינו, ענף התיירות השתנה לחלוטין. בעבר, כדי לרכוש כרטיס טיסה או חבילת נופש, היינו צריכים להתקשר או להגיע פיזית לסוכנות הנסיעות. כיום ישראלים רוכשים כרטיסי טיסה ממדינות שונות ברחבי העולם, משווים מחירים מסוכנים בבריטניה, בארה"ב ובמדינות נוספות וכך מורידים את מחירי החופשה.

בזכות האינטרנט ניתן לבדוק אם היעד שאליו אנחנו מעוניינים להגיע מתאים לנו - תמונות, מידע וביקורות גולשים הפכו לתורה. מסעדות, מלונות, אטרקציות וחברות תעופה מדורגות על ידי גולשים, במה שהפך למדד החשוב ביותר בעולם התיירות. גם ההתנהלות בשדות תעופה, במלונות ובמסעדות השתנתה. את הצ'ק אין עושים מראש, מזמינים ומבטלים תורים מהסמארטפון, ובחלק מהמלונות השיחות מול הקבלה והזמנת השירות נעשות באפליקציה.

במקביל, המפות נעלמו כי הרבה יותר קל לטייל עם אפליקציות ניווט, השכרת רכב כבר לא מאיימת ואפילו שיטוט בטבע הפך פשוט. המגע האנושי כמעט נעלם, אך התווספו משרות חדשות של נותני שירות באינטרנט; מתכנתים ועוד עובדים מהדור החדש, שהפכו את עולם התיירות לזה שאנחנו מכירים היום.

ספורט: שבעים יותר, אדישים יותר | אלי סהר

ג'וליוס אירווינג, הלא הוא ד"ר ג'יי, היה אגדת הספורט הראשונה שהערצתי מעבר לים. אריק איינשטיין ז"ל בשירו "סן פרנסיסקו על המים" הקדיש לו כמעט פסקה.

"רואה ד"ר ג'יי קורע רשתות, וכרים עבדול־ג'באר נוגע בשמיים". שני הענקים האלה נפגשו בשלוש סדרות גמר של האן.בי.אי בתחילת שנות ה־80. על תוצאות סדרת גמר קראנו בעיתוני הצהריים רק כ־30 שעות משריקת הסיום. את המשחקים ראינו רק באוגוסט, חודשיים אחרי, במסגרת משחק השבוע: תקצירים של חצי שעה בכל יום חמישי.

אלה היו ימי הרעב של צרכני הספורט, לעומת תחושת השובע שרווחת היום. אם תרצו, היום תראו את סדרת הגמר בשידור ישיר לפנות בוקר, או באינספור שידורים מוקלטים.

אז, היינו מתרגשים מתקציר של חצי שעה בין סטוק לברנלי, שבועיים אחרי סיומו. היום אנחנו מדלגים על השידור הישיר בדרבי של מנצ'סטר ומסתפקים בתקציר. אם אנחנו בדרכים, בקליק אחד נדע מה התוצאה בזמן אמת. פעם היינו מתרגשים משניצל, היום גם סטייק אנטריקוט לא גורם להניד עפעף.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...