שמתם לב שלחודש ה-10 קוראים "השמיני" בלטינית? זו הסיבה

אם תסתכלו על לוח השנה שלנו ותחשבו על זה לעומק, יש בו משהו קצת מוזר: ספטמבר הוא החודש התשיעי, אבל השם שלו מגיע מהמילה הלטינית “סֶפְּטֶם”, שפירושה שבע. אוקטובר מגיע מ“אוֹקְטוֹ” – שמונה, למרות שהוא החודש העשירי; נובמבר קשור ל“נוֹבֶם” – תשע; וה"דֶצֶם" של דצמבר הוא עשר.

אז איך כל החודשים האלה פספסו בשני מקומות?

הסיבה נמצאת בלוח השנה הרומי הקדום. באותה תקופה השנה התחילה בחודש מרץ ולא בינואר. מרץ היה החודש הראשון, אפריל השני, וכך הלאה. לכן ספטמבר באמת היה החודש השביעי, אוקטובר השמיני, נובמבר התשיעי ודצמבר העשירי. זו גם הסיבה לכך שפברואר הוא החודש הקצר ש"מתעבר" אחת ל-4 שנים בערך – הוא פשוט היה סוף השנה כשהלוח נקבע.

בהמשך, עם המעבר ללוח שנה שמתבסס על הולדת ישו, ינואר הפך לחודש הראשון ופברואר לשני, וכל החודשים האחרים זזו שני צעדים אחורה. השמות של החודשים הראשונים שונו לאלה של אלים ומלכים שלהם רצו לחלוק כבוד, אך החודשים האחרונים נשארו עם השמות הישנים והלא נכונים טכנית. במלים אחרות, אף אחד לא החליט לבצע "מיתוג מחדש" ל-4 חודשים לפי מספרים לא נכונים – הבעיה היתה שהם לא מותגו מחדש עם החודשים האחרים.

יש גם אגדה נפוצה שלפיה יולי ואוגוסט נוספו מאוחר יותר ודחפו את שאר החודשים – אבל זה לא מדויק. החודשים האלה כבר היו קיימים בלוח הרומי ונקראו קווינטיליס וסֶקסטיליס, כלומר החמישי והשישי. רק מאוחר יותר שינו את שמותיהם לכבוד יוליוס קיסר והקיסר אוגוסטוס.

כך יצא שאנחנו חיים עם לוח שנה שהוא בעצם תוצאה של מאות שנים של שינויים, תיקונים ופשרות. ספטמבר עד דצמבר אולי נמצאים במקום הלא נכון לפי השם שלהם, אבל אחרי יותר מאלפיים שנה כנראה שכבר מאוחר מדי לתקן.