מה יעלה בגורל הפנסיה שלכם: הנבואה של אילון מאסק - והאמת

למרות גל הפיטורים הנרחב בהייטקוהתחזיות הקודרות על עידן שבו רובוטים יחליפו את כולנו, החרדה מפני אבטלה המונית ואובדן הפנסיות מוגזמת לחלוטין - כך קובעת הכלכלנית פרופ' אליס ברזיס.בראיון ל"היום" מבהירה פרופ' ברזיסכי שוק העבודה אכן ישתנה, אך התהליך ייפרס על פני עשרות שנים ובני האדם יסתגלו אליו וייצרו מקומות עבודה חדשים. עם זאת, היא מזהירה כי למשק הישראלי יש כרגע סיבה אמיתית ומיידית לדאגה, והיא נמצאת בכלל בבעיות הייצוא לחו"ל ובשוק האירופאי המיושן.

הקביעה המרגיעה של פרופ' ברזיס, מאוניברסיטת בר-אילן וראש מרכז עזריאלי למדיניות כלכלית, מגיעה בשיאה של פאניקה עולמית.כפי שדיווחנו כאן לאחרונה, המיליארדר אילון מאסק הצהיר לאחרונה כי הבינה המלאכותית תוביל למציאות שבה "אף עבודה לא תהיה נחוצה". במקביל להצהרות אלו, חברות טכנולוגיה ענקיות החלו בפיטורים של עשרות אלפי עובדים בעקבות הטמעת מערכות AI מתוחכמות, והטכנולוגיה חודרת במהירות גם לעולמות הרפואה והתחבורה. החשש בציבור היה מפני תרחיש אימה שבו מאות מיליונים ייוותרו ללא מקור הכנסה, מה שיוביל לעוני עולמי נרחב.

"התהליך ייפרס על פני עשרות שנים"

כדי לעשות סדר בחרדות, פרופ' ברזיס מבקשת לצנן את ההיסטריה. "נכון, הבינה המלאכותית תביא לשינוי עמוק בשוק העבודה. אבל אם בעבר חשבו שהשינוי יהיה מהיר ודרמטי, היום יודעים שהוא יהיה איטי וייפרס על פני עשרות שנים קדימה. אמנם חברות בארה"ב פיטרו אנשים רבים, אבל עדיין, גם בארצות הברית וגם בישראל, שוקי העבודה לוהטים. אין כיום אבטלה, אלא להפך, יש ביקוש אדיר לעובדים. לכן, יש לנו את הזמן הדרוש לחשוב ולהיערך לשינוי".

תסמונת המהפכה התעשייתית: האדם ינצח את המכונה

פרופ' ברזיס מציינת כי הפאניקה הנוכחית מזכירה לה תקופות קודמות בהיסטוריה. "זה תהליך שדומה מאוד לדאגות שהיו בתחילת המהפכה התעשייתית. גם אז אנשים היו בטוחים שהמכונות יגנבו את העבודה של בני האדם. תנועת 'הלודיטים' נלחמה אז במכונות מתוך חרדה, אבל בפועל קרה בדיוק ההפך – המהפכה התעשייתית יצרה כמות גדולה בהרבה של מקומות עבודה חדשים".

"בעוד 50 או 80 שנה שוק העבודה ייראה שונה לחלוטין, זה באמת יהיה עולם חדש", היא מסבירה לאחר בחינה מקרו-כלכלית של התחום. "אבל האדם הוא יצור סתגלן. בדיוק כפי שקרה בעבר, ייווצרו מקומות עבודה חדשים, ולכן אין שום סיבה להיכנס לחרדות מתרחישים המזכירים את 'השפל הגדול'".

האיום האמיתי: היצוא הישראלי והשוק האירופאי

אם אובדן העבודה לטובת בינה מלאכותית אינו הסכנה המיידית, היכן נמצאת הבעיה האמיתית של ישראל? לדברי פרופ' ברזיס, הזרקור צריך להיות מופנה לכלכלה המסורתית. "הדאגה בארץ צריכה להתמקד בעובדה שליצואנים הישראלים יש כיום בעיה למכור את הסחורה שלהם בחו"ל", היא מדגישה. "חוזקו של השקל מייקר את המוצרים שלנו בעולם, וישנה אפשרות שחברות גדולות בחו"ל מקטינות את הסחר עם ישראל עקב סנטימנט אנטי-ישראלי. אלו הנקודות הדחופות שבהן המדינה חייבת למקד את תשומת הלב".

לצד זאת, היא מצביעה על סכנה נוספת: "השוק הכלכלי האירופאי מתנהל עם תקנות מיושנות שמתאימות לעולם של לפני 50 שנה. בצרפת, לדוגמה, יש אבטלה של 8 אחוזים וזה לא מלחיץ אותם בכלל. הפערים האלו הם שמייצרים חוסר איזון ושיווי משקל בכלכלה העולמית – וזה תרחיש שצריך להדאיג אותנו הרבה יותר מאשר התחזיות על בינה מלאכותית", היא מסכמת.