האם בבחירות הבאות נצביע למפלגה, לאדם, או למערכת בינה מלאכותית? מה שנשמע עד לא מזמן כמו תסריט עתידני, הופך בהדרגה למציאות פוליטית גלובלית. הבינה המלאכותית כבר אינה רק כלי עזר לניתוח סקרים ולניהול קמפיינים. היא מייצרת מועמדים וירטואליים, משפיענים סינתטיים וקמפיינים רגשיים שמעצבים תודעה ציבורית בקנה מידה חסר תקדים.
בארצות הברית עלה לכותרות ניסיון לרוץ לראשות עיר באמצעות בוט מבוסס בינה מלאכותית, שהוצג כמי שמסוגל לעבד אלפי מסמכים עירוניים ולקבל החלטות "אובייקטיביות" ללא אינטרסים אישיים. בבריטניה הושקה יוזמה דומה של מועמד פרלמנטרי מבוסס AI, שהבטיח לייצג את עמדות הציבור בזמן אמת באמצעות אינטראקציה דיגיטלית רציפה עם בוחרים.
לצד זאת, כפי שפורסם גם בישראל, מערכות בינה מלאכותית כבר משמשות מפלגות ליצירת סרטונים פוליטיים מותאמים אישית, לניסוח מסרים סגמנטליים ולהפקת דמויות מדומות שמנהלות שיח עם קהלים שונים. הקמפיין כבר אינו פונה לציבור רחב במסר אחד, אלא מייצר אלפי גרסאות שונות לכל תת-קבוצה.
חן ברקת, מומחה אימפקט חברתי עם התמחות בבינה מלאכותית הסביר: "אנחנו נכנסים לעולם שבו בלתי אפשרי כבר להבדיל בין אמת לשקר. זה כבר לא רק 'פייק ניוז' שאפשר להפריך; זו הצפה של מציאות סינתטית שמעוצבת כדי להיראות אמינה יותר מהמציאות עצמה. המשמעות הפוליטית היא אובדן מוחלט של קרקע משותפת. וכשאנחנו לא יכולים להסכים על מה קרה באמת, אי אפשר לנהל דמוקרטיה או לקיים חוזה חברתי".
הסכנה הגדולה יותר מתרחשת מחוץ למערכת הפורמלית. בינואר האחרון חשף ה-Guardian מקרה שבו תמונה של "ילדת בית ספר בריטית" שנוצרה בבינה מלאכותית הפכה למם ויראלי בקרב חשבונות המזוהים עם הימין הקיצוני. הילדה הוצגה כקורבן של מדיניות הגירה, והפכה לסמל רגשי שסחף אלפי שיתופים ותגובות למרות שמעולם לא הייתה קיימת.
האירוע הזה מצטרף לשורה של מקרים ברחבי אירופה וארצות הברית שבהם דיפ-פייקים, קולות סינתטיים וסרטונים מזויפים שימשו לתקיפת מועמדים או לליבוי מתחים חברתיים. בארה"ב דווח על שיחות טלפון אוטומטיות שנשמעו כמו פוליטיקאים אמיתיים וקראו לבוחרים להימנע מהצבעה. בהודו.
"הטרגדיה היא שהטכנולוגיה הפכה להרבה יותר מהירה מהיכולת שלנו לעבד אותה. אנחנו נכנסים לעולם שבו האמת היא כבר לא ברירת המחדל, וזה מטלטל את המערכת הפוליטית מבפנים ומבחוץ".
הוא מוסיף כי כמי שעוסק בחיבור בין חדשנות לאימפקט חברתי, "אני אומר בבירור: בלי שדרוג של 'תוכנת ההפעלה' האנושית שלנו כלומר, יכולת ניתוח והטלת ספק מובנית״ טוען ברקת ״אנחנו נאבד את היכולת לנהל שיח פוליטי אמיתי. המכונה יודעת לייצר אמפתיה מזויפת מושלמת; התפקיד שלנו הוא לשמור על המוח שלנו ערני מספיק כדי לזהות את הזיוף".
המשמעות ברורה: הטכנולוגיה מאפשרת לייצר אמפתיה, זעם או פחד סביב דמות או אירוע שלא התרחשו מעולם, ובכך לעצב תודעה פוליטית על בסיס מציאות סינתטית.
לצד הסיכונים, חשוב לציין כי בינה מלאכותית גם מציעה פוטנציאל חיובי: שיפור שירותים ציבוריים, ניתוח מדיניות מבוסס נתונים והנגשת מידע לציבור. מדינות אחדות כבר בוחנות שימוש בכלי AI כדי לייעל תהליכי חקיקה ולנתח השפעות רגולטוריות.
אולם הגבול בין ייעול למניפולציה נעשה דק יותר. כאשר אזרח אינו יודע אם הוא משוחח עם אדם אמיתי, ואם התמונה שהוא רואה בפיד היא תיעוד או יצירה אלגוריתמית - נשחק הבסיס שעליו נשענת הדמוקרטיה: אמון.
הדיון כבר אינו תיאורטי. מערכות בחירות בעולם מתנהלות במציאות שבה האלגוריתם הוא שחקן מרכזי. השאלה אינה האם הבינה המלאכותית תשפיע על הבחירות הבאות אלא עד כמה נהיה מודעים לאופן שבו היא עושה זאת, והאם הרגולציה והחברה האזרחית יצליחו להדביק את קצב השינוי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו