תומר קרמן תרגם לעברית קרוב לחמישים ספרים. לתרגום הגיע דרך כתיבה, ועל פניו נראה שהוא אחד האנשים שאמורים לחשוש ביותר מהצמיחה המואצת של כלי בינה מלאכותית - אך עמדתו בנושא מפתיעה: "בתחום התרגום זה דבר מבורך מבחינתי, למרות שזה בא על חשבוני", הוא אומר בראיון ל”היום פלוס”.
כלי עזר, לא תחליף
קרמן מודה שהוא עצמו משתמש בבינה מלאכותית - אך מדגיש שהוא עושה זאת באופן מוגבל. "אני נעזר בה להבנה של משפט מסוים", הוא מסביר, "לא לתרגום ספר שלם". עבורו, AI היא כלי משני, לא ראשי. הוא לא מתכוון לאפשר לאלגוריתם לעשות את עבודתו, אבל הוא גם לא מתכחש לשינוי שמתרחש סביבו.
השאלה המתבקשת היא מה בדיוק אופי השינוי הזה. על כך עונה קרמן: "כבר לא קיימת מגבלת שפה; מכוונים את הטלפון למשהו - ומקבלים תרגום". מה שדרש פעם מומחיות או לימודים, זמין היום לכל אחד בתוך שניות. המהירות, הוא מודה, היא "יתרון עצום" - וכך גם הנגישות: העובדה ש"כל אחד יכול לדעת משהו בכל שפה שהיא” היא, בעיניו, הישג אמיתי.
מילה של מתרגם
אבל כשמדובר בספרות - לא בתרגום טכני, לא במסמכים עסקיים - הבינה המלאכותית עדיין מתקשה, לדברי קרמן.
כדי לבחון האם הדעה הזו היא רק זה או עובדה אמפירית, העמדנו את קרמן בפני מבחן: הקראנו לו ארבעה קטעים מהספרים "יומנו של חנון" (שכאמור, תורגם לעברית ע"י קרמן עצמו), "הארי פוטר" (שתורגם ע"י גילי בר הלל) ו"משחקי הרעב" (שתורגם ע”י יעל אכמון).
כל קטע הוקרא בשתי גרסאות - אחת מהתרגום האנושי המקורי, ואחת שאנחנו תרגמנו באמצעות AI.
התוצאה: קרמן הצליח לזהות נכונה שלושה מתוך ארבעת התרגומים המלאכותיים. לדבריו, המאפיינים שהסגירו אותם היו בעיות שמתרגם אנושי לא היה מייצר: טעויות בעברית וצורות דיבור ש"פשוט לא מדברים ככה". בדיוק כאן, אומר קרמן, טמון האתגר האמיתי: "בתרגום של ספרות, שאינו רק עניין טכני אלא כולל ניסוחים פיוטיים רבים, קשה לבינה המלאכותית לזהות את הדקויות".
לתפוס את הקצב, את הקול, את ההומור הספציפי של מחבר - אלה עדיין תחומים שבהם היד האנושית מורגשת.
על שקרים, קוראים, ועתיד הכתיבה
קרמן לא חוסך ביקורת גם על ההקשר הרחב יותר שבו פועלת הטכנולוגיה. לדעתו, כ-90% ממשתמשי הרשתות החברתיות אינם אמיתיים, ומשמשים ליצירת נרטיבים שקריים לצורכי תעמולה. "רוב האנשים כבר לא מבדילים בין מציאות לבידיון", הוא אומר - תופעה שמדאיגה אותו הרבה יותר מאשר עצם קיומה של הבינה המלאכותית.
ויש עוד שינוי שקרמן מזהה: "פעם היו מעט כותבים והמון קוראים. היום יש הרבה שכותבים ומעט מאוד שקוראים". הבינה המלאכותית רק מגבירה את זה, משום שהיא הופכת יצירה של תוכן כתוב ארוך לקלה מאי פעם - אפילו הכתבה הזו נוצרה בחלקה הארי ע"י AI.
מצד שני, הבינה המלאכותית גם מנגישה תוכן יותר מאי פעם. לכן, בשורה התחתונה, אפשר להבין למה קרמן רואה בה הבטחה אדירה, גם אם היא תאלץ אותו ואת עמיתיו למקצוע למצוא תעסוקה אחרת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו