השנה מציינת תעשיית הטכנולוגיה את יום ההולדת ה-100 של המכשיר המשפיע ביותר במאה ה-20. בינואר 1926, הממציא הסקוטי ג'ון לוגי ביירד הדגים לראשונה שידור של תמונה זזה (בובת פיתום בשם "סטוקי ביל"). מאותה תמונה מרצדת ברזולוציה של 30 קווים, ועד למסכי ה-8K של ימינו, הטלוויזיה עברה אבולוציה שניתן לחלק לשלושה עידנים: העידן המכני, העידן האלקטרוני, ועידן ה"לייף-סטייל" שאנו נמצאים בפתחו כיום.
הפטנט ששינה את העתיד
הניסויים הראשונים בטלוויזיה היו מכניים. ביירד השתמש ב"דיסק ניפקו" - דיסקה מחוררת שהסתובבה במהירות וסרקה את התמונה. המערכת הייתה רועשת, מוגבלת ולא יציבה. אבל במקביל, בצד השני של האוקיינוס, התפתח רעיון שונה לחלוטין, אלקטרוני לגמרי.
Philo Taylor Farnsworth, נער חווה מיוטה, שרטט כבר בגיל צעיר מערכת שתסרוק תמונה קו אחר קו באמצעות אלומת אלקטרונים. ב-1927 הגיש פטנט על מערכת טלוויזיה אלקטרונית הכוללת רכיב בשם Image Dissector והניח את היסודות לטלוויזיה המודרנית.
ראש תחום טכנולוגיות מחשוב בקבוצת ארליך, רועי מלצר, מסביר: "הגשת הפטנט הייתה רגע מכריע - לא רק טכנולוגית אלא גם אסטרטגית. פארנסוורת’ לא היה תעשיין עשיר אלא ממציא צעיר, אך עצם הרישום המשפטי העניק לו בעלות על עקרונות היסוד של הטלוויזיה האלקטרונית".
כאשר תאגיד RCA נכנס למרוץ ופיתח מצלמות טלוויזיה מתקדמות, התברר שחלק מהעקרונות כבר מוגנים בפטנט של פארנסוורת'. RCA ניסתה לרכוש את הזכויות, וסורבה. המאבק המשפטי הסתיים ב-1935 בניצחון של פארנסוורת’, ו-RCA נאלצה לשלם תמלוגים.
מלצר מוסיף: "הסיפור הזה ממחיש נקודה עמוקה בהיסטוריה של הטכנולוגיה: המצאה לבדה אינה מספיקה. יש צורך בהגנה משפטית, ביכולת תעשייתית ובכוח שוק. במקרה של הטלוויזיה, הפטנט הבטיח שהקרדיט ההיסטורי לא יימחק, אבל הכוח הכלכלי של RCA הוא שהפך את המסך למוצר ביתי עולמי".
הנדסה כבדה
המעבר מהמערכות המכאניות לשפופרת קרן קתודית (CRT) סימן את תחילת העידן האלקטרוני. המסכים היו עמוקים וכבדים, אך אמינים בהרבה. באמצע המאה ה-20 הטלוויזיה כבר הפכה ללב הפועם של הבית המודרני. השוק נשלט בעיקר בידי חברות אמריקאיות כמו RCA שהובילה את הייצור לאחר מלחמת העולם השנייה, וחברות כמו Zenith Stratosphere ששילבו בין טכנולוגיה לעיצוב יוקרתי.
ב-1966 נרשם רגע היסטורי נוסף: חברת GoldStar שלימים תהפוך ל-LG Electronics הציגה את דגםVD-191, הטלוויזיה הראשונה שפותחה ויוצרה בקוריאה. עם עיצוב שזכה לכינוי "רגלי עגור", היא סימנה את כניסת דרום קוריאה לזירה העולמית והייתה ציון דרך בהתפתחות התעשייה המקומית. בשנות ה-80 כבר הפכה הטלוויזיה למוצר צריכה המוני ברחבי העולם, כולל בישראל.
המירוץ לדקיקות ולאיכות תמונה
תחילת המילניום סימנה את הפרידה הסופית מה"קופסה השמנה". מסכי פלזמה, ובהמשךLCD, דחקו את ה-CRT והפכו את המסך לשטוח ודק יותר. הרזולוציה קפצה מ-SD ל-HD ובהמשך הגיע אף ל-4K.
המהפכה המשמעותית ביותר בעשור השני של המאה ה-21 הייתה כניסת טכנולוגיית OLED. ב-2013 הייתה LG Electronics, הראשונה להביא לשוק הביתי מסך OLED גדול בגודל 55 אינץ'. בניגוד למסכי LED/LCD הזקוקים לתאורה אחורית, ב-OLED כל פיקסל מאיר את עצמו, מה שמאפשר להציג צבע שחור מוחלט, ניגודיות כמעט אינסופית ודיוק צבע חסר תקדים. מעבר לאיכות התמונה, טכנולוגיית ה-OLED פתחה גם דלת לעיצובים חדשים כמו מסכים דקים במיוחד, גמישים ואפילו מתגלגלים.
כשהטכנולוגיה הופכת לבלתי נראית
היום השיח כבר אינו רק על חדות. השאלה היא כיצד המסך משתלב בחלל, ואיך הוא מתנהג כשאיננו משתמשים בו. השינוי המשמעותי ביותר קורה "מאחורי הקלעים", בעזרת הבינה המלאכותית (AI), שהפכה למנוע המרכזי בהתפתחות שוק מסכי הטלוויזיה.
הטלוויזיות מנתחות את סוג התוכן בזמן אמת, מכוונות צבע וסאונד בהתאם, ולומדות את הרגלי הצפייה של המשתמשים. בנוסף לבינה המלאכותית, גם העיצוב הפיזי עובר מהפכה, מסכים שמאפשרים התחברות מרחוק לממיר או סאונד ובכך ניתן לתלות את המסך ללא אף כבל גלוי או אפילו קדמה פורצת דרך של מסכים שקופים. במקום שיהיה לנו מלבן שחור וגדול באמצע הסלון, מסכים נראים כשהם כבויים כמו לוח זכוכית נקי, ומאפשרים לראות דרכם את הקיר או את הנוף, ורק כשמדליקים אותם הזכוכית הופכת למסך טלוויזיה מרהיב.
המעבר לשינוי הגדול ביותר במאה השנים האלו הוא בתוכן. הטלוויזיה התחילה כ"מדורה שבטית" - מכשיר שסביבו התכנסה כל המשפחה כדי לצפות בערוץ אחד בודד בלוח שידורים קבוע. היום, הטלוויזיה היא ספרייה אינסופית. המעבר לסטרימינג ולשידורים מבוססי אינטרנט הפך אותנו מצופים פסיביים למנהלי תוכן. אנחנו כבר לא מחכים לשידור, אנחנו בוחרים מה לראות, מתי ובאיזו איכות. מאה שנים אחרי, הטלוויזיה היא כבר לא רק מקלט של אותות - היא הפכה למראה האישית של תחומי העניין של כל אחד מאיתנו.
לאן הולכים מכאן?
במאה השנים שחלפו, הטלוויזיה הפכה ממכשיר מדעי למרכז הבידור הביתי, וכעת היא הופכת לאלמנט עיצובי של ממש. המעבר מאנטנות לקליטת שידורי סטרימינג, בשילוב עם העלמת הכבלים והפיכת המסך לשקוף, מצביעים על עתיד שבו הטכנולוגיה הופכת לבלתי נראית - עד הרגע שאנחנו בוחרים להדליק אותה.
לדברי מנכ"ל LG ישראל: "שוק הטלוויזיות נמצא בשלב של בשלות טכנולוגית גבוהה מאוד. איכות התמונה הגיעה לרמה קולנועית כמעט בכל בית. מכאן והלאה הדגש עובר לחוויית משתמש, לאינטגרציה עם הבית החכם ולבינה מלאכותית שמבינה את ההקשר, לא רק את הפיקסל. בשנים הקרובות נראה יותר מסכים שמשתלבים בעיצוב, פתרונות אלחוטיים מלאים, וטכנולוגיה שממשיכה להיעלם אל הרקע עד הרגע שבו אנחנו צריכים אותה".
מאה שנים אחרי הדיסק המסתובב של ביירד והמאבק המשפטי של פארנסוורת', הטלוויזיה הפכה מאביזר ניסיוני למרכז החיים הדיגיטליים. אם בעבר היא הייתה רהיט כבד במרכז הסלון, היום היא כמעט בלתי נראית ולאט לאט משתלבת לחלוטין במרחב סביבנו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו