משרד החוץ הנפיק אישורים ללא בדיקה - וזה עלה לכולנו ביוקר

דוח חריג של מבקר המדינה חושף היום (שלישי) כישלון מערכתי בהנפקת אפוסטיל - חותמת בינלאומית המאמתת מסמכים ציבוריים לשימוש ב-127 מדינות.הדוח חושף כישלון מערכתי במשרד החוץ. 77% מאישורי האפוסטיל (529 אלף) הונפקו ללא אימות חתימות כנדרש באמנה הבינלאומית, שירות מצומצם אילץ אזרחים לשלם 50 מיליון שקל בשנה לשליחים - פי 10 מהאגרה הרשמית, והמדינה הפסידה מיליוני שקלים בגבייה חסרה וחריגות חשבונאיות.

עמדות שירות עצמי תקולות הדפיסו מסמכים רשמיים על נייר לבן, פרצות אבטחה חמורות חשפו סיסמאות ונייר ממשלתי רגיש, ופרויקט האפוסטיל הדיגיטלי קרס - חמש שנים אחרי החלטת ממשלה, רק 0.8% מהאישורים דיגיטליים.​​​​​​​​​​​​​​​​

על פי הדוח, משרד החוץ הפר באופן שיטתי את אמנת האג. כאמור, 77% מהאישורים (529 אלף) הונפקו ללא השוואת חתימות או חותמות, כאשר ל-45% ממורשי החתימה אין דוגמת חתימה במערכת כלל. מסמכי רשות האוכלוסין (53% מהאפוסטילים) אושרו ללא בדיקת חותמת או סימני ביטחון. חמור מכך, משרד החוץ הנפיק אישורים לצילומי מסמכים על נייר לבן ולתדפיסים של מסמכים דיגיטליים - ללא אימות המקור החתום אלקטרונית.

עמדות השירות העצמי: 36% תקולות, 33% מדפיסות מסמכים רשמיים על נייר רגיל, ופרצות אבטחה חמורות - עמדות לא נעולות וגישה חופשית לנייר ממשלתי ריק. בתוך כך, קריסת השירות לאזרח יצרה תעשיית שליחים פורחת. מוקד יחיד בירושלים (שלוש שעות ביום), 80% ירידה בתורים, וממתינים שעות בעמידה מחוץ לשערי המשרד.

התוצאה היא שאזרחים משלמים 300-1,000 שקל למסמך לשליחים במקום כ-40 שקל אגרה רשמית - סך של 50 מיליון שקל בשנת 2023 בלבד. 72% מהתורים הוזמנו על ידי שליחים סדרתיים, ומאוגוסט 2024 אין זימון תורים כלל.

ומה עם חריגות כלכליות? על פי הדוח, 9.2% מהקבלות (1.1 מיליון שקל) לא תואמות למערכת התשלומים, 65% מהאגרות נגבו בחסר (מיליון שקל הפסד), ו-167 לקוחות (0.007%) רכשו 62% מכלל האגרות (4.7 מיליון שקל).

במסגרת אבטחת המידע: סיסמאות על קירות, שיתוף חשבונות משתמש, ומרשם אפוסטיל מזויף - 87% מהאישורים “הונפקו” בפחות משנייה.

בתוך כך, הדוח קובע כי אפוסטיל דיגיטלי כשל: חמש שנים אחרי החלטת ממשלה, רק 0.8% מהאישורים דיגיטליים (7,100 מתוך 854 אלף), וחמישה גופים בלבד מ-60 הצטרפו. מבקר המדינה דורש רפורמה כוללת - תיקון הליכי אימות, הרחבת שירות, וקידום מהיר של המעבר לדיגיטל.​​​​​​​​​​​​​​​​

מבקר המדינה דורש ממשרד החוץ לעגן לאלתר נוהל מפורט לאימות מסמכים, לעדכן את מאגר החתימות והחותמות, ולחבר את מערכת האפוסטיל למערכות התשלום הממשלתיות. בתחום השירות לאזרח, הדוח דורש להרחיב את שעות הפעילות, לפתוח מוקדים נוספים ברחבי הארץ, ולמנוע את ההשתלטות של שליחים על השירות הציבורי. במקביל, הדוח קובע כי על משרד המשפטים להאיץ את פרויקט האפוסטיל הדיגיטלי, להוריד את אגרתו כדי לעודד שימוש, ולפרסם אילו מדינות מקבלות אותו ואילו לא.

לטווח הארוך, המבקר מציע להקים מערכת מקוונת שתאפשר לאזרח להזמין אפוסטיל דיגיטלית, לשלם באינטרנט, ולקבל את המסמך בדואר - מבלי להגיע פיזית לירושלים.

אפוסטיל הוא חותמת בינלאומית שמאמתת מסמכים ציבוריים (תעודות לידה, תעודות אקדמיות, אישורי משטרה) לשימוש במדינות זרות. ללא אפוסטיל, מסמך ישראלי לא יוכר ב-127 מדינות החתומות על אמנת האג משנת 1961. האפוסטיל מאשר שהחתימה או החותמת על המסמך אותנטית, ומאפשר לאזרח לקבל אזרחות זרה, רישיון מקצועי או עבודה במדינה אחרת. האגרה: כ-40 שקל למסמך.

ממשרד החוץ נמסר: "יודגש כי דוח המבקר מתייחס לפעילות עבר בנושא אפוסטיל בין השנים 2022 עד 2024. מאז משרד החוץ למד את מימצאי הדוח, תיקן ליקויים שנמצאו, ופועל כדי להטמיע לקחים נוספים, בין היתר, בהפרדה והוספת שעות קבלת קהל, פיתוח מערכת ממוחשבת בתחום האפוסטיל ועוד. המשרד נמצא בקשר ישיר עם משרד המשפטים ומשרדים ממשלתיים נוספים בכל הנוגע לנושאים בדו״ח המצריכים הירתמות בינ-משרדית".