אם עד לפני עשור דיברנו על ננו-טכנולוגיה במונחים של פוטנציאל והבטחה, הרי שעשר השנים האחרונות ייזכרו בדפי ההיסטוריה כעשור היישום. ננו-טכנולוגיה היא היכולת להנדס חומרים ברמת האטום והמולקולה כדי "לתכנת" להם תכונות-על חדשות שלא קיימות בטבע כמו חוזק קיצוני תוך הפחתת משקל משמעותית, מוליכות או ושקיפות ובכך לשדרג דרמטית ביצועים של מוצר פיזי. מתרופות חכמות ושבבים ועד לבטון וזכוכית. המעבר מהמיקרוסקופ האלקטרוני אל פס הייצור היה חד, מהיר, ובעיקר כחול-לבן.
לקראת כנס NANO.IL שייפתח במרץ הקרוב בבנייני האומה , בחרנו בחמישה פרויקטים ישראליים פורצי דרך בתחום הננו-טכנולוגיה שלא רק עשו כותרות, אלא שינו בפועל את הדרך שבה אנחנו חיים, נוהגים ומחלימים. הכנס מהווה את נקודת המפגש המרכזית בין האקדמיה לתעשייה ויציגו את חזית החדשנות המדעית לאורך שלושה ימים של הרצאות, פאנלים ותערוכת ענק, וייקחו בו חלק מדענים מהארץ ומהעולם.
רפי קוריאט, יו"ר משותף לכנס Nano.IL: "הכנס הוא פלטפורמה מרכזית ונקודת מפגש חשובה בין חוקרים, מדענים ואנשי תעשייה שהמכנה המשותף ביניהם הוא שימוש בשיטות ותהלכים ננומטרים המאפשרים פתרונות ומוצרים פורצי דרך שרק עשור קודם היו בגדר דמיון.
"התשתית הלאומית לננוטכנולוגיה שנבנתה בישראל יצרה כר פורה אקדמיה- תעשייה האופייני לישראל ומהווה יתרון המאפשר האצת פירות המחקר באקדמיה לכדי מוצרים תעשייתיים מסחריים.
"הדוגמאות בכתבה מהוות רק חלק קטן מפתרונות מהפכנים שתחילת דרכן במחקר במרכזי הננוטכנולוגיה בישראל והיום בשלבי המסחור להפיכתם למוצרים תעשייתיים פורצי דרך".
- הסוף לחרדת הטווח: הטכנולוגיה של StoreDot
במשך שנים, החסם העיקרי למעבר לרכב חשמלי לא היה המחיר, אלא הפחד להיתקע בלי סוללה ("Range Anxiety"). חברת StoreDot הישראלית החליטה לתקוף את הבעיה ברמה האטומית. במקום להשתמש בגרפיט מסורתי באנודה של הסוללה, הם החליפו אותו בחלקיקים ננומטריים על בסיס סיליקון (Silicon-dominant XFC). רגע השיא: החברה הצליחה לממש את חזון ה-"100in5" טעינה של 100 מייל (160 ק"מ) ב-5 דקות בלבד, ללא פגיעה באורך חיי הסוללה. הפיתוח הזה, שמבוסס על שילוב של ננו-חומרים ובינה מלאכותית, הפך את הטעינה החשמלית לפעולה המקבילה לתדלוק בתחנת דלק, וסלל את הדרך לאימוץ המוני של רכבים חשמליים בעולם.
- הלב שפעם לראשונה: המדפסת של פרופ' טל דביר
באפריל 2019, במעבדה באוניברסיטת תל אביב, פרופ' טל דביר הציג לעולם את הלב הראשון בהיסטוריה שהודפס במדפסת תלת-ממד וכולל תאים, כלי דם, חדרים ועלייות, והכל עשוי מרקמות של החולה עצמו. זו הייתה מהפכה: עד אז, הצליחו להדפיס רק רקמות פשוטות ללא כלי דם. השימוש ב"דיו ביולוגי" (Bio-ink) המורכב מננו-חומרים וסוכרים איפשר ליצור איבר חי ונושם. פריצת הדרך הזאת שינתה את הפרדיגמה של השתלות איברים: במקום לחכות לתרומה, בעתיד נוכל להדפיס איבר חלופי שמותאם גנטית למטופל ולא יידחה על ידי הגוף.
- כשהמים הפכו לדלק: המימן הירוק של H2Pro
המימן נחשב לדלק העתיד, אבל תהליך הפקתו היה יקר ומסוכן. חוקרי הטכניון, פרופ' אבנר רוטשילד, פרופ׳ גדעון גרדר וד"ר חן דותן, המציאו מחדש את האלקטרוכימיה עם טכנולוגיית הE-TAC. מדובר בגאונות שבפשטות: במקום לייצר מימן וחמצן ביחד (מה שמחייב ממברנות יקרות למניעת פיצוץ), הם פיתחו שיטה המבוססת על אלקטרודות ננו-חלודה שמפרידה את הייצור לשני שלבים שונים בזמן. התוצאה: יעילות אנרגטית חסרת תקדים של 98.7% ומחיר שמתחרה לראשונה בדלקים פוסיליים. הפרויקט הזה, שהפך לחברת היוניקורן H2Pro, הוא הסיבה שישראל מסומנת כיום כשחקנית מפתח במאבק הגלובלי במשבר האקלים.
- בינה מלאכותית שמריחה: הטכנולוגיה של Nanose Medical
בעוד ששיטות אבחון מסורתיות דורשות בדיקות דם או ביופסיות פולשניות, חברת Nanose Medical מממשת את חזון "האף המלאכותי". הטכנולוגיה של החברה משתמשת בחיישני ננו-חלקיקים ובינה מלאכותית כדי לנתח מולקולות זעירות בנשיפה ולזהות "טביעת אצבע מולקולרית" המעידה על מחלות.
בניגוד למערכות מעבדה כבדות, המכשיר של ננוז הוא נייד, מהיר ומאפשר אבחון מוקדם של סרטן ריאות ומחלות כבד תוך דקות ספורות. הפיתוח, שזכה במקום הראשון גם אצל השופטים וגם אצל הקהל בתערוכת MEDICA 2025 הופך את הדיאגנוסטיקה לנגישה בקהילה ומצמצם את שיעורי הגילוי המאוחר. בתמיכת האיחוד האירופי וגוגל, החברה מוכיחה כיצד שילוב בין ננו-חיישנים ל AI יכול להציל חיים באמצעות פעולה פשוטה כמו נשיפה.
- משטחים שלומדים להגיב: הטכנולוגיה של Gauzy
בעוד שרבים רואים בזכוכית אלמנט פסיבי, חברת Gauzy הפכה אותה לממשק חכם ודינמי. הטכנולוגיה של החברה משתמשת בננו-חלקיקים המגיבים לזרם חשמלי כדי לשלוט בהעברת אור וחום בלחיצת כפתור. בניגוד לפתרונות הצללה מסורתיים, הזכוכית של Gauzy חוסמת עד 99% מהקרינה, מה שמפחית דרמטית את צריכת מיזוג האוויר ומאריך את טווח הנסיעה של רכבים חשמליים.
עם הנפקה מוצלחת בנאסד"ק ב-2024 והכנסות שחצו את רף ה-100 מיליון דולר, החברה הפכה מחקר אקדמי לסטנדרט תעשייתי, מגגות שמש של רכבי יוקרה ועד לנמל התעופה צ'אנגי בסינגפור Gauzy מוכיחה כיצד ננוטכנולוגיה הופכת משטחים יומיומיים לכלי עבודה חסכוניים, אסתטיים ובני-קיימא.
הקטן הוא הגדול
חמשת הפרויקטים הללו הם רק קצה הקרחון. בכנס NANO.IL 2026 הקרוב, אנו צפויים לראות את הדור הבא של הפיתוחים, ממחשבים קוונטיים כחול-לבן ועד פתרונות מזון חדשניים. אם העשור האחרון לימד אותנו משהו, הוא שכדי לפתור את הבעיות הגדולות ביותר של האנושות, צריך לפעמים לדעת שהקטן הוא הגדול.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו