ט"ו בשבט מזוהה עם נטיעות ועם חגיגת הטבע המתחדש, אבל עבור רשות הטבע והגנים, זהו גם מועד לעצור ולהביט בצמחי הבר המוגנים ולספר על הפעולות לשמור עליהם. בימים אלה ממשיכה הרשות את פרויקט השבות לטבע ומבצעת פעולות שימור, החיזוק והשבה לטבע של שלושה צמחי בר נדירים במיוחד, המצויים בסכנת הכחדה חמורה: פעמונית הדורה, בוצין בירותי ומרווה מרושתת. שלושה מינים שונים מאוד זה מזה, אך עם מכנה משותף אחד ברור, מאבק יומיומי על עצם קיומם.
"כשמדברים על שמירת טבע או השבות לטבע, קל לחשוב על חיות בר גדולות, אבל הרבה פעמים דווקא צמחים קטנים, בלי יחסי ציבור הם הראשונים להיעלם", מסבירה מרב לבל וין, אקולוגית צמחים ברשות הטבע והגנים. "צמח שנכחד מאתר אחד או שניים עלול להיעלם לחלוטין, בלי שנשים לב ולכן יש חשיבות לפעול לשמור עליהם".
הצמח בוצין בירותי בגן המקלט בלימן | מרב לבל וין, רשות הטבע והגנים
בוצין בירותי: מאבק על מין שאין לו לאן לברוח
בוצין בירותי הוא אולי הדוגמה הבולטת ביותר. מדובר בצמח רב-שנתי נדיר, המוכר גם מאזור ביירות בלבנון, אך מצבה של האוכלוסייה שם אינו ידוע. בישראל זהו מין תת-אנדמי, הגדל באופן טבעי רק בשני אתרים: שמורת הסרג'נטים בנתניה ושמורת לימן בחוף הגליל המערבי. בית הגידול שלו, קרקעות חמרה וסחף חמרה חרסיתיים, הולך ונעלם עם השנים בשל פיתוח מואץ ושינויי שימושי קרקע.
כבר בשנת 2014 החלה הרשות בפעולות השבה יזומות של הצמח. "הבנו מוקדם שאם לא נתערב, בוצין בירותי פשוט ייעלם", אומרת לבל וין. "זה מין שהעתיד שלו תלוי ממש בהחלטות שאנחנו מקבלים כאן".
ההשבות החלו בפרויקט משותף עם הכפר הירוק והשבות לשמורות קטנות בשרון כמו בני ציון ולשמורת קדימה, שם נרשמה הצלחה משמעותית. משנת 2020 מבוצעות השבות גם בשמורת לימן, כולן מזרעים שנאספו מהאוכלוסייה הטבעית במקום. השנה בוצעה ההשבה החמישית, לאחר הפסקה של שנה בתקופת המלחמה. "המטרה היא לבנות אוכלוסייה יציבה, עם צמחים בגילאים שונים, שיכולה להתקיים ולפרוח בעצמה", מסבירה לבל וין.
מרווה מרושתת: מין שנפגע שוב ושוב
סיפור שימור מורכב לא פחות הוא זה של המרווה המרושתת. כיום ידוע בישראל מאתר אחד בלבד בצפון הארץ, בשמורת טבע נחל השומר בסמיכות למשגב עם. מדובר באוכלוסייה קטנה מאוד, המרוכזת במקום אחד וחשופה במיוחד לפגיעות מעצם גודלה הקטן.
במהלך השנים ביצעה הרשות מספר השבות של המרווה המרושתת, אך חלקן נפגעו ונשרפו בשריפות שפרצו באזור, בין היתר על רקע האירועים הביטחוניים בגבול הצפון. השנה בוצעה השבה נוספת, הפעם בשיתוף פעולה עם בית הספר כפר בלום. הילדים מגדלים את הצמחים בגן מקלט בבית הספר, כחלק מתהליך חינוכי, ולאחר מכן הם משמשים להשבה לטבע.
"זה חיבור מרגש בין חינוך, קהילה ושמירת הטבע", אומרת לבל וין. "הילדים מבינים שהם שותפים לשמירה על מין בסכנת הכחדה אמיתית".
פעמונית הדורה: גבול התפוצה הדרומי בעולם
השלישית היא פעמונית הדורה, צמח רב-שנתי בעל פרחים תכולים-סגלגלים מרשימים, שגדל בעבר בישראל באתר יחיד בלבד בנחל כזיב, סמוך לעין טמיר. זהו גבול התפוצה הדרומי של המין בעולם. האוכלוסייה המקומית נעלמה ומאז נעשים ניסיונות להשיב את המין. ניסיונות אלו נכשלו בעבר בעקבות שיטפונות ופגיעות חזירים, אך בשנים האחרונות השבות במעלה הנחל, בעין חותם, הצליחו לבסס אוכלוסייה חדשה.
רשות הטבע והגנים החלה בהשבות, באמצעות צמחים שגודלו מזרעים מקומיים בגן הבוטני בגבעת רם. כיום שתילים להשבות מגודלים בגני במקלט של הרשות. "כשמדובר במין עם אוכלוסייה אחת בלבד, כל פרט הוא קריטי", מדגישה לבל וין. "זה הבדל בין קיום להכחדה".
שלושת המקרים ממחישים את האתגר המרכזי של שמירת הטבע בישראל: שטח קטן, פיתוח מואץ, ומינים שאין להם מרחב תמרון. בט"ו בשבט הזה, ברשות הטבע והגנים מזכירים שהנטיעה החשובה ביותר היא לעיתים זו שמצילה את מה שכבר כמעט אבד. יש לזכור כי פרחי הבר בארצנו הינם מוגנים ואסורים בקטיף.
ט"ו בשבט היא תקופה של פריחות חורף נהדרות - כאשר אתם יוצאים לטייל, יש ללכת על שבילי הטיול המסומנים ולהיזהר לא לדרוך על הפרחים במסלול, וכמובן - ליהנות מיופיים אך לא לקטוף. מידע נוסף על מסלולי פריחה מומלצים ניתן למצוא באתר רשות הטבע והגנים.
