"להתעורר בעוד אלפי שנים לעולם אחר": הישראלים שבחרו להקפיא את עצמם אחרי המוות

בשולי מהפכת הבינה המלאכותית והביוטכנולוגיה, צומחת בישראל תנועה שקטה אך מסקרנת במיוחד. במרכזה עומדת עמותת עוף החול שהוקמה בשנת 2022 ומקדמת את תחום הקריוניקה: שימור ארוך טווח של בני אדם וחיות מחמד לאחר מותם בטמפרטורה של מינוס 196 מעלות צלזיוס. זאת, מתוך תקווה שיום אחד יפותחו טכנולוגיות רפואיות מתקדמות מספיק כדי להחזירם לחיים.

המייסדים, כפיר לוי וישי שמש, שניהם אנשי הייטק ביומיום, הקימו את העמותה שבה עובדים כיום שבעה אנשים במטרה להנגיש את הידע והטכנולוגיה הקיימים בתחום לציבור הישראלי. הם שואפים להקים בעתיד יחידת מענה רפואית ראשונה בארץ, שתסייע בתהליך הראשוני של השימור לפני העברת הגופה למכונים הפועלים באירופה ובארה"ב.

לאחרונה העמותה עשתה היסטוריה: כלבו האהוב של ישי, לוקי, הפך לחיית המחמד הראשונה בישראל שעברה תהליך קריוני מלא ונמצא כיום במכון השימור במישיגן שבארה"ב במיכל חנקן נוזלי.

"הטכנולוגיה הזו קיימת כבר 50 שנה", מסביר לוי בראיון ל"היום", "אבל רק עכשיו אנשים מתחילים להבין את הפוטנציאל שלה. היא מאפשרת לאדם לבקש שלאחר מותו גופו יישמר בטמפרטורה של מינוס 196 מעלות, כך שכאשר יבשילו התנאים בעתיד נוכל אולי לתקן את הנזקים ולהחזיר לחיים. הרעיון עצמו הוא עתיק - כבר במצרים העתיקה ניסו לשמר גופות של מלכים ומנהיגים מתוך אמונה שניתן יהיה להקימם לתחייה. קריוניקה היא בעצם גלגול מודרני של אותו רצון אנושי לנצח את הזמן".

כדי להבין את מה שקרה ללוקי, צריך להבין מה היא קריוניקה ומדוע היא שונה מהקפאה כפי שאנחנו מכירים אותה. המילה "הקפאה" היא למעשה מטעה. כששמים פירות במקפיא, הם הופכים לעיסה מימית אחרי ההפשרה. הסיבה: מים תופסים כתשעה אחוזים יותר נפח כשהם קופאים, וגבישי הקרח החדים שנוצרים שוברים את דפנות התאים. זה בדיוק מה שצוותי הקריוניקה מנסים למנוע.

הפתרון נקרא ויטריפיקציה - שמקורה במילה הלטינית "vitreum" ומשמעותה זכוכית. בתהליך זה, הנוזלים בגוף לא קופאים אלא הופכים למעין מצב זכוכיתי, מוצק אמורפי ללא גבישים. כך התאים לא נפגעים. "התהליך כולל הורדת טמפרטורת הגוף, הזרקת חומר נוגד קרישה, ולאחר מכן החלפת נוזלי הגוף בנוזלים רפואיים שהאפקט שלהם כמו של אנטי-פריז", מסביר לוי. "זה משמר את כל האיברים בדיוק באותו המצב הפיזיולוגי שבו היו לפני המוות. ההקפאה לא מוגבלת בזמן, והנפטר יכול להישאר במצב הזה כמה זמן שרק יידרש".

עד כה אף אחד לא הצליח עדיין להחיות יונק שלם מהקפאה קריונית. אף שוויטריפיקציה של איברים בודדים כמו כליות כבר הושגה בהצלחה בניסויים על ארנבות, החייאה של מוח שלם או גוף שלם נותרה בגדר תקווה עתידית.

"אנחנו לא באים לערער על הדת"

לוי מודה כי הנושא מצית לא רק את הדמיון - אלא גם הרבה התנגדות. "אנשים רבים תופסים את זה כמדע בדיוני מופרך ומרגישים שזה מתנגש עם אמונתם או עם מסורת הקבורה. ביהדות במיוחד אומרים 'מעפר באת ואל עפר תשוב', אבל הרב אור שרגא, שהוא גם חבר בעמותה, חיבר מסמך הלכתי מפורט שמראה כיצד עקרונות הקריוניקה דווקא מתכתבים עם ערכים יהודיים כמו כבוד המת. הקבורה באדמה היא פרשנות אחת - אנחנו לא באים לערער על הדת אלא להציע אפשרות נוספת".

איך זה עובד מבחינה חוקית?

"מדובר בתהליך חוקי לחלוטין במדינות רבות - בארה"ב, באירופה וברוסיה זה קורה כבר עשרות שנים במכונים מסודרים. בארה"ב הסוגיה הזו נכללת תחת הסעיף 'מחקר מדעי' - אדם מרצונו החופשי, דרך הסכם משפטי מאוד מסודר, מצהיר כי הוא תורם את גופו למחקר מדעי. גם בישראל אדם יכול לתרום את גופו למדע".

כל אחד יכול לבקש לעשות את זה?

"לא, וזה משהו שחשוב לי מאוד להבהיר - רק האדם עצמו יכול לבקש זאת עבור גופו. חשוב להבין, אף אחד לא יכול לעשות את זה במקומך. הדרך לעשות זאת היא באמצעות פוליסת ביטוח חיים, כפי שאני עשיתי בעצמי. בפוליסה יש שדה שבו אפשר להגדיר את המוטב, וברגע שאת בוחרת במכון הקריוני שבו תרצי להישמר, הוא הופך למוטב. ביום שאת הולכת לעולמך, חברת הביטוח מעבירה למכון את הסכום הנדרש למימון התהליך. אני גם חתמתי על צוואה שמצהירה שזה רצוני, ועל ייפוי כוח מתמשך שמאשר זאת משפטית".

צוות הצלה קריוני

החזון של עוף החול מתמקד בהקמת צוות מענה ראשוני בישראל , סוג של "צוות הצלה קריוני" שיגיע וישלים את השלבים הראשונים החיוניים לשימור הגוף. ללא צוות מקומי, ישראלים המעוניינים כיום בקריוניקה נאלצים למעשה סמוך למותם להעתיק את מקום מגוריהם למדינה שבה השירות זמין.

"כרגע אי אפשר לבצע את זה בישראל כיוון שאין כאן אנשי מקצוע מיומנים לביצוע ההליך הראשוני", מסביר לוי. "אם אדם נפטר בישראל והצוות הבינלאומי צריך להגיע, זה עלול לקחת שעות ובינתיים הגוף כבר לא יהיה מתאים - לכן אנחנו רוצים ופועלים להכשיר צוות מקומי. למעשה, בחודש אפריל הקרוב אני, ישי ופרמדיקית נוספת אמורים לעבור באריזונה קורס מקצועי במכון Alcor על חשבונם, כדי שנוכל לבצע את ההליך הזה בארץ באופן מוסמך".

ומה לגבי העלויות?

"מדובר בתהליך יקר יחסית אך לא בלתי אפשרי וזה משתנה מאוד בין המוסדות. במכון הוותיק Cryonics Institute במישיגן מדובר בכ-30 אלף דולר שמשולמים רק לאחר הפטירה, ודמי מנוי של כמה עשרות דולרים בחודש. במכונים אחרים כמו Alcor שבאריזונה או Tomorrow Biostasis שבברלין, המחיר מגיע ל-200 אלף דולר או יורו.

"הרוב הכמעט מוחלט של המנויים לא יוציא את העלות מכיסו הפרטי - יש לו ביטוח חיים שביום מותו יכסה את העלות. צריך להבין, למכונים האלה לא באמת עולה 200 אלף דולר לשים גופה במיכל ולהוסיף לה חנקן נוזלי כל כמה חודשים. הסכום הזה מושקע בחשבון השקעות שחלקו מועבר למחקר רפואי".

לוי מספר כי העמותה אינה למטרות רווח ופועלת מאז היווסדה ללא כל תמיכה כספית קבועה. "אנחנו עושים את זה בעשר אצבעות", אמר. "מה שהתחיל משיח פילוסופי על הארכת חיים, הפך למשהו מאוד מוחשי. אני מאמין שבעתיד הלא רחוק, כשמדע הרפואה יתפתח למקום שלא יכולנו לדמיין, מי שיישמר היום אולי באמת יזכה להזדמנות נוספת".

מי מציע שירותי קריוניקה?

כיום קיימים מספר ארגונים בעולם שמציעים שירותי קריוניקה:

 Cryonics Institute במישיגן - הארגון הוותיק ביותר שהוקם בשנות ה-60 על ידי רוברט אטינגר, האיש שנחשב לאבי הקריוניקה המודרנית. "מדובר בארגון ללא מטרות רווח שגובה 30 אלף דולר לתהליך", מספר כפיר. לדבריו, הוא משלם כיום 75 שקל בחודש עבור החברות שלו בארגון.

Alcor באריזונה - ארגון היברידי שמשלב מכון מחקר ללא מטרות רווח עם חברה מסחרית. העלות: 200 אלף דולר. "למרות שהתהליך, הטכנולוגיה והחומרים זהים", מסביר לוי, "בגלל עלויות הפרסום והשיווק העלות גבוהה יותר".

 Tomorrow Biostasis בגרמניה - הארגון האירופי המרכזי שגובה 200 אלף יורו.

ביולי נערך בתל אביב כנס ראשון מסוגו שארגנה עמותת עוף החול בהשתתפות עשרות משתתפים, אליהם הצטרפו בזום אנשי מפתח בתחום כולל מנכ"לים של מכוני קריוניקה מארה"ב ומאירופה.

"אפשר לספור את הישראלים המנויים כיום על השירות הזה על פחות משתי ידיים", אומר לוי, ומציין כי המכונים בחו"ל לא יכולים לשתף אותו במספרים מדויקים בגלל סוגיית החיסיון המשפטי. לדבריו, הגורמים במכונים חשפו בפניו כי הם מקבלים לא מעט פניות מישראלים, במיוחד אחרי הכנס הבינלאומי של העמותה - וזה גרם להם להבין שכדאי להשקיע בקהל הישראלי.

"בדיוק כמו שעשינו עבור עצמנו"

ישי, שותפו של לוי, מספר על לוקי, הכלב הכנעני המעורב שאימץ בגיל חצי שנה ונפטר מסרטן בספטמבר האחרון בגיל 15. "כשהבנו שהסוף מתקרב ידענו שנרצה לשמר אותו בתהליך קריוני בדיוק כמו שאנחנו עשינו עבור עצמנו והייתי עושה עבור כל בן משפחה אהוב", אמר ישי.

כשהגיע הרגע והיה ברור שלוקי גוסס, ישי הצליח להביא צוות מומחים מרוסיה שביצע את ההליך הראשוני בישראל. לאחר כחודשיים שבהם לוקי נשמר בהקפאה זמנית בארץ נשלחה גופתו למישיגן, שם הוא נמצא בהקפאה ארוכת טווח עד היום.

"כשהוא רק חלה תכננו לטוס איתו לארה"ב לעשות את זה שם כשהזמן יתקרב", מספר ישי, "אבל הוא ניצח את הסטטיסטיקה ושרד באומץ עוד שלוש שנים. בסוף הכול קרה מהר אז לא היה לנו זמן להטיס אותו לארה"ב לתחילת התהליך, אבל הצלחנו להגיב בזמן ולהעניק לו את זה".

האם הקריוניקה באמת תצליח אי פעם? האם לוקי או מישהו מבין מאות ה"חולים" המוקפאים בעולם יתעוררו אי פעם? לוי אינו מתחמק מהשאלות.

"חשוב להדגיש", הוא מבהיר בסיומו של הראיון, "שלמרות החזון וההתקדמות, אין לזה עדיין שום ביסוס מדעי. אף אחד מהארגונים האלה לא מבטיח בשום אופן כי אכן יצליחו להחזיר את האדם לחיים. אין דרך להבטיח את זה. מצד שני ההארגונים האלה בנויים, גם מבחינה גיאו-פוליטית ומשפטית, לשרוד הרבה מאוד שנים. גם אם ייקח 500 שנה עד שיפתחו את הטכנולוגיה הזו, הגופה תישמר ותשומר, ומי שבחר להקפיא את עצמו אולי יתעורר בעוד כמה אלפי שנים לעולם אחר".