למה אתם לא מצליחים להיזכר בשם של האדם שאתם מדברים איתו, או במילה שמתארת באופן מושלם את מה שאתם חווים עכשיו - נו, באלקאאוט?
שוחחנו עם ד״ר זייד מג׳ד, נוירולוג בכיר ומומחה למחלות מוח בבית חולים אסותא רמת החייל. הוא הסביר לנו שהמונח בלאקאאוט הוא מטעה, כללי ולא קשור לבעיה נוירולוגית מסוימת. למעשה, מדובר על הפרעות זמניות בזיכרון, סוג של חוויה חולפת שאינה אירוע מוחי או מסוכן.
הדרך בה המוח עובד מתבססת על היכולת לקודד מידע דרך נוירונים, כאשר מידע שנקלט במשך היום מאוחסן בהם באופן זמני, ולמעשה רק בשלב מאוחר יותר, בזמן שינה, אנחנו שומרים מידע לטווח ארוך.
במצבים של בלאק אאוט, הקידוד לא מתבצע כראוי. ההיפוקמפוס, תת-איבר בצורת פרסת סוס בתוך המוח שאחראי על קידוד את הזיכרונות, לא מצליח להחליט איזה מידע לשמור ואיזה לא.
התשובה לשאלה מתי קורה לנו בלאק היא לרוב התשובה לשאלה למה הוא קורה לנו; לרוב, אירועים כאלה תלויים במצב הרגשי שלנו. אירוע של התרגשות או חרדה ולחץ יכול להשפיע מאוד על תהליך הקידוד שהזכרנו.
ברגע של סטרס מופרשים הורמונים שמיועדים להכניס את המוח למצב של הישרדות כדי להתמודד בצורה מיטבית מול ה"איום" - אבל הם גם מפריעים לפעילות קידוד הזיכרון בהיפוקמפוס, וזיכרונות מסוימים לא מאוחסנים לטווח ארוך, או, מהצד השני, לא משוחזרים לזיכרון המיידי.
מה אפשר לעשות כדי למנוע בלאקאאוט?
יש כמה גורמים לבלאקאאוט. לצד לחץ, שכבר הזכרנו, גם חסך בשינה, שימוש בחומרים ואלכוהול, חרדות ודיכאון יכולים לגרום לבלאקאאוטים. כל אלו וגורמים נוספים משפיעים מאוד על מערכת הזיכרון, כך שלטווח הארוך, אם אתם חווים מצבי בלאקאאוט חוזרים, אולי כדאי שתישנו יותר, תשתו פחות או תקחו פחות תרופות.
לטווח הקצר, ה"פתרון" היחיד הוא לנסות לעקוף את המנגנון: הרגיעו את "מצב האיום" במוח ואל תתאבססו על הפרט החומק. סביר להניח שתוך כמה רגעים תיזכרו בו כשהמוח יחזור לעצמו. אל תשכחו, כשזה קורה, לחשוב אחרי ה"חזלו"ש" על מה שאולי גרם ללחץ או להתרגשות, כך שתוכלו להימנע ממצבים דומים בעתיד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו