"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
האם הפרסומות מסמנות את סוף עידן התמימות של מודלי השפה?
למרות היקף שימוש עצום, המודל העסקי של חברות LLM טומן בעיות מהותיות - עלויות אימון, תפעול ושימוש שוטף מכסות בקושי את ההכנסות ממנויים • החשש האמיתי: פרסומות סמויות ומעבר מפרסמים לצ'אטים שמחזיקים את המידע הרב ביותר על משתמשים
אפליקציית ChatGPT| צילום: אי.פי
דעה

האם הפרסומות מסמנות את סוף עידן התמימות של מודלי השפה?

למרות היקף שימוש עצום, המודל העסקי של חברות LLM טומן בעיות מהותיות - עלויות אימון, תפעול ושימוש שוטף מכסות בקושי את ההכנסות ממנויים • החשש האמיתי: פרסומות סמויות ומעבר מפרסמים לצ'אטים שמחזיקים את המידע הרב ביותר על משתמשים

,עודכן
0השמעה

OpenAI הכריזה לאחרונה על הוספת פרסומות לממשק מודל ה-AI. זה קרה לאחר תקופה ארוכה שבה ניסתה החברה להימנע מכך, ולהגיע לרווחיות ממנויי משתמשים. אך למרות היקף השימוש העצום ב-ChatGPT, העומד על כמיליארד משתמשים בשבוע, רווחיות החברה גבולית.

המודל העסקי של חברות ה-LLMS כגון OpenAI, גוגל, אנתרופיק ועוד טומן בחובו בעיות מהותיות שמקשות על יצירת רווח משמעותי. הסיבה לכך היא שהוצאות פיתוח המודלים, אימונם, תחזוקתם ועלויות השימוש בהם גבוהות מאוד.

ההוצאות מורכבות מארבעה רכיבים עיקריים: אימון המודל (יכול להגיע למיליארד דולר), שימוש שוטף לצורך הסקת מסקנות + יצירת תשובות לפרומפטים (נמדד במספר הטוקנים של הפרומפט ושל התשובה המתקבלת על ידי המודל), עלויות פיתוח ואחזקת שרתים (עלות תפעול יומית בגובה מאות אלפי דולרים). העלויות המצטברות הללו הן עצומות ולמרות מספר המשתמשים הגדול והיקף השימוש הנרחב, ההכנסות מדמי המנוי של המשתמשים מכסות אך בקושי את ההוצאות הללו.

ההכנסות נובעות משני מקורות עיקריים: דמי מנוי חודשיים ומכירת חבילות טוקנים למשתמשי API (מפתחי אפליקציות המטמיעים בתוכן קריאות למודלי ה-AI). יש לזכור שרוב ספקיות הצ'אטים מאפשרות שימוש חינמי מוגבל, כלומר הן סופגות את עלויות השימוש. בהערכה גסה, ניתן לומר ששליחת פרומפט וקבלת תשובה עליו עולים לחברות ה-AI כשלושה סנטים באופן שוטף, ללא העמסת עלויות אימון המודל ופיתוחו.

משכך, נדרשות ספקיות מודלי ה-AI לשנות את המודל העסקי. חברות כמו גוגל, שמספקות מעטפת שירותים רחבה פרט לצ'אטים, מצליחות להגיע לרווחיות הודות למוצרים הנלווים שבהם מוטמעים מודלי השפה המתקדמים של החברה. אולם חברה כמו OpenAI שכל עיסוקה הוא בפיתוח ChatGPT מחויבת למצוא מקורות הכנסה נלווים כגון הוספת פרסומות.

דף הנחיתה של ChatGPT,צילום: אי.פי

החברה הצהירה שהפרסומות לא יוטמעו כחלק מתוכן השיחה עם הצ'אט, אלא יופיעו בתחתית המסך עם כיתוב גלוי שהתוכן הוא פרסומי. פרסומות גלויות הן דבר מקובל במודל העסקי של אפליקציות אינטרנטיות. אולם, במודלי השפה ניתן לשתול פרסומות סמויות, כך שהמשתמש לא יהיה מודע לכך שהתוכן המסופק לו אינו אובייקטיבי. כלומר המשתמש מקבל מידע בצורת תשובה לפרומפט, אך הוא אינו מודע לכך שהתשובה מוטה וכוללת פרסומת סמויה המבוססת על למידת פרופיל המשתמש שלו מפרומפטים קודמים.

למשל, משתמש שישאל מהי המסעדה הטובה ביותר בתל אביב, יקבל תשובה שבה יש תעדוף להמלצה על הגורם המפרסם בהתאמה להעדפותיו של המשתמש, מבלי שהוא מודע לכך שהצ'אט למד משיחות קודמות שהוא צמחוני שמעדיף אוכל אסיאתי. כלומר משתמשים שונים יקבלו תשובות שונות, בהתאם לפרופיל המשתמש שהצ'אט בונה עבור כל אחד מתוך היסטוריית השאילתות שלו.

ככל שהתלות שלנו במודלים גוברת, הבעייתיות של קבלת תשובות מוטות לפי המפרסמים מהווה סכנה של ממש וייתכן שתגרום לפגיעה באמון המשתמשים, וכתוצאה מכך לירידה בהיקף השימוש בצ'אטים בכלל ובחינמיים בפרט.

הוספת פרסומות גלויות או סמויות לצ'אטים עלולה לגרום להשלכה כלכלית מרחיקת לכת ולשינוי במודל הכלכלי של עולם התוכן הדיגיטלי המבוסס על פרסומות. מובן שהמפרסמים מעוניינים להשקיע את כספם בפלטפורמות שמצליחות להגיע לפילוח מדויק ביותר.

ככל שפלטפורמה מצליחה לאסוף נתונים יותר מדויקים על המשתמש, התאמת הפרסומת מדויקת יותר ובעלת סיכוי גבוה יותר להגיע למימוש. מאחר והצ'אטים מבוססי הבינה המלאכותית מחזיקים את המידע הרב ביותר על המשתמשים, צפוי מעבר של המפרסמים מרשתות חברתיות ומאתרי תוכן כמו חדשות אל הספקיות הגדולות של מודלי השפה מבוססי ה-AI.

לסיכום, ההכרזה של OpenAI על הוספת פרסומות מהווה את אות הפתיחה לשינויים מרחיקי לכת בהרגלי השימוש של משתמשי הצ'אטים, במודלים הכלכליים שעליהם מתבססות ספקיות מודלי השפה הגדולים, ובאיתנות הכלכלית של ספקיות תכנים דיגיטליים ורשתות חברתיות.

הכותבת היא מרצה בכירה בבית הספר למדעי הנתונים במכללה האקדמית אפקה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ד"ר שרון ילוב הנדזל

מרצה בכירה בבית הספר למדעי הנתונים במכללה האקדמית אפקה