המעון בשכונת רוממה בעיר פונה על ידי המשטרה וכיבוי אש. צילום: מד"א מבצעי

מומחה ברפואת תינוקות: "זו אחת ההרעלות המסוכנות והקשות ביותר לטיפול"

שני מומחים מסבירים על הסכנות הבטיחותיות והבריאותיות שבחשיפה לפליטות תנורי חימום מבוסס בעירה • ראש ענף מערכות אנרגיה במכון התקנים: כל מכשיר הפועל על שריפת חומר חייב טיפול סדיר עקב הסכנה שיש בו • ד"ר יותם אלמגור: "האיברים הפנימיים 'נחנקים' למרות שאין שום סימנים חיצוניים" • כך אפשר למנוע את האסון הבא

בעקבות האסון בגן הילדים בירושלים, שבו נהרגו היום (שני) שני פעוטות כתוצאה מהרעלה שמקורה בתנור חימום, שוחחנו עם עידו כהן, ראש ענף מערכות אנרגיה במכון התקנים, שסיפר כי כלל המכשירים הפועלים על בעירה מהווים סכנה אם לא משתמשים בהם כראוי. "קמינים של גז, למשל, הם כלי חימום נפוץ במקומות קרים מאוד בארץ - כמו הצפון וירושלים", הוא אומר. "מדובר במכשירי בעירה שיש סכנת פליטה של פחמן חד-חמצני, גז מאוד מסוכן, בעקבות הבעירה. לכן, חשוב מאוד בתחילת כל חורף להזמין טכנאי מוסמך אל מקום החימום עם מכשיר בעירה כדי שיבדוק את תקינות המערכת".

כהן מוסיף, כי "כל חמש שנים, צריך לזמן אדם מוסמך שיערוך בדיקה מקיפה עוד יותר של הצינורות, פתחי הארובות וכל המכשור באופן פרטני. מדובר בהוראה מצילת חיים. בנוסף, על כל מכשיר בעירה כזה יש הוראות הפעלה וחשוב מאוד לפעול רק על פי ההוראות האלו".

מעבר לקמינים ולמכשירי חימום חורפיים, אומר כהן, כי "בכל הבערה של חומר בעירה - גז, נפט, סולר, עצים וכו' - צריך להשאיר חלון פתוח לאוורור. זה נכון לא רק במכשירי חימום, אלא גם במטבח שיש בו כיריים על גז. בכל מכשיר בעירה יש סכנה לפליטת פחמן חד-חמצני".

עידו כהן. "בכל מכשיר בעירה יש סכנה לפליטת פחמן חד-חמצני", צילום: באדיבות המצולם

ומה לגבי זיהוי מראש של הרעלה כזאת? "יש גלאים מיוחדים לפליטות מסוכנות. בשוק יש כל מיני סוגים וכדי להשיג גלאי כזה במקרה של הפעלת מכשירים על בסיס בעירה", מסביר כהן.

אחד ממקרי ההרעלה הקשים לטיפול

מעבר לשאלה כיצד ניתן להימנע מחשיפה לפליטות גזים, עולה השאלה כיצד הוא פוגע באדם. ד"ר יותם אלמגור מומחה ברפואת ילדים ותינוקות ופגים בקופת חולים מאוחדת, הסביר ל"היום", כי מדובר בהרעלת חנק מהקשות שיש. "פחמן חד-חמצני נקשר לדם ומחליף את קשירת הדם לחמצן. בהרעלה כזאת, האדם לא מכחיל, כי לא מדובר בחנק מפחמן דו-חמצני. כלומר, הגוף נותר ורוד כתמיד וזה מקשה על הזיהוי של הפגיעה", הוא אומר. "מדובר בסוג של גז שנקשר במשך זמן רב מאוד לדם שלנו. משום כך האיברים הפנימיים 'נחנקים' למרות שאין שום סימנים חיצוניים. האיבר הראשון שמאוד רגיש הוא המוח".

ד"ר יותם אלמגור. "אובדן ההכרה יכול להגיע כמעט בלי התרעה מוקדמת", צילום: דוברות מאוחדת

כיצד מטפלים בנפגע מפחמן חד-חמצני?

"הרעיון הוא להכניס חמצן לגוף. כלומר, להחדיר את מה שמאפשר לנו לנשום. לכן, בהתחלה מנשימים עד שמגיע הציוד המתאים ואז ממשיכים עם מכשיר מיוחד להכנסת חמצן בלחץ. לעיתים גם צורת ההחיאה הזו אינה מספקת ולכן מכניסים את הנפגע לתא לחץ כדי להציל אותו".

"בהרעלה מסוג זה אמנם חשים לעיתים כאבי ראש, אבל אין תסמינים רבים ואובדן ההכרה יכול להגיע כמעט בלי התרעה מוקדמת", מסביר ד"ר אלמגור. "הדבר הזה מאוד קטלני בפעוטות משום שהם לא יכולים להתריע. הם נראים כמי שהולכים לישון ואז ייאבדו את ההכרה. משום כך, אמצעי הזהירות המתאים ביותר הוא פשוט לא להשתמש במכשירים שלא עברו את כל תנאי הבטיחות הנכונים", הוא מסכם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...