"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חוקרים טוענים: המחשב הקדום ביותר נוצר בסין לפני יותר מאלפיים שנה

נול מהמאה השנייה לפני הספירה ארג משי אוטומטית לפי רצף הוראות שהוטמע בכרטיסי דפוס - עקרון המזכיר מחשבים מודרניים

,עודכן
0השמעה
המחשב הקדום ביותר?. צילום: China Silk Museum

חוקרים סינים מציגים ממצא היסטורי שעשוי לשנות את התפיסה המקובלת לגבי ראשיתהמחשוב. לטענתם, המחשב הקדום ביותר בעולם פותח בסיןכבר במאה השנייה לפני הספירה - כך דווח ב-South China Morning Post.

על פי הדיווח, מדובר במתקן עתיק בשםti hua ji- נול משוכלל מתקופת שושלת האן המערבית, שתוארך לסביבות שנת 150 לפני הספירה. הנול נועד לאריגה אוטומטית של משי מעוטר, ופעל באמצעות מנגנון מורכב שהרים והוריד את חוטי השתי באופן עצמאי, בהתאם לדפוס שנקבע מראש.

המכשיר נחשף באקראי בשנת 2012 במהלך עבודות חפירה לקו מטרו בעיר צ׳נגדו, בקבר המתוארך לאותה תקופה. לפי החוקרים, ייחודו של הנול טמון בכך שהאריג לא נוצר באמצעות שליטה ידנית רציפה של האורג, אלא באמצעות מערכת פיזית שפעלה לפי רצף הוראות מוגדר.

לפי ההסבר שפורסם, האורגים השתמשו ב"כרטיסי דפוס", לוחות פיזיים שעליהם הוטמעו רצפי פעולה. חוט מורם סימל ערך אחד, וחוט מונמך סימל אפס, עיקרון המזכיר את הקידוד הבינארי שעליו מבוססים מחשבים מודרניים. באופן זה, הנול ביצע סדרת פקודות קבועה מראש והפיק תוצאה צפויה.

החוקרים מציינים כי אף שהמכשיר לא ביצע חישובים מתמטיים, הוא עיבד הוראות, יישם "תוכנית" והפיק פלט עקבי, מאפיינים שלדבריהם עומדים בהגדרות בסיסיות של מכונת חישוב מוקדמת. בדיווח הודגש כי קיימים קווי דמיון ברורים בין עקרונות הפעולה שלti hua jiלבין טכנולוגיות מאוחרות יותר, כולל נולי ז’קאר עם כרטיסי ניקוב מהמאה ה-19, וכן עקרונות יסוד של מחשוב בן־זמננו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר