האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרסמה את הדוח התלת-שנתי על מצב המדע בישראל, כאשר הדוח בוחן לראשונה את ההשפעה הקשה של המלחמה על המדע הישראלי. הממצאים מראים תמונה מדאיגה: רוב הכינוסים הבינלאומיים שתוכננו ל-2024–2025 בוטלו, כמה אוניברסיטאות באירופה הכריזו על ניתוק קשרי מדע עם ישראל, וחלה ירידה בהזמנות של חוקרים לכינוסים ולסמינרים בחו"ל.
הדוח סוקר את מצב המדע הישראלי ובעיקר את המחקר הבסיסי בכל שטחי המדע - מדעי הרוח, מדעי החברה, המדעים המדויקים ומדעי החיים והרפואה. את הפגיעה הקשה ביותר מהחרם האקדמי שהתרחב בשנות המלחמה סופגים חוקרים ממדעי הרוח וממדעי החברה, וכן חברי סגל צעירים לפני קביעות מכל תחומי המחקר.
לפי הדוח, חלה ירידה בהזמנות של חוקרים לכינוסים ולסמינרים בחו״ל, והתקבלו דיווחים על קשיים בפרסום מאמרים. על הפרק עומד איום לפעול להוצאת ישראל מתוכנית המענקים Horizon Europe, ובנוסף נרשמו הדרות של חוקרים ישראלים מתוכניות מענקי מאגדים (consortium) האירופיות.
קריסה במענקים וירידה בהשקעה
בניגוד לעבר, כאשר שיעור ההצלחה של ישראל היה הגבוה ביותר בזכייה במענקי ERC של מועצת האיחוד האירופי, שיעור הזכיות בשנת 2025 היה נמוך באופן חריג וירד לשפל של שמונה אחוזים לעומת 29–32 אחוז בשנים קודמות.
הדוח מצביע על כך שבעשור האחרון ירדה ההוצאה הלאומית למו״פ אקדמי בישראל בשיעור של כארבעה אחוזים, בניגוד למגמה במדינות ה-ECD שבהן נרשמה עלייה ניכרת של כ-20 אחוז בהשקעה במו"פ אקדמי. כמו כן, חלקם היחסי של הפרסומים הישראליים מסך הפרסומים העולמיים הולך וקטן, וישראל מדורגת אחרונה לעומת מדינות הייחוס במדד המאמרים המצוטטים ביותר (HCP).
הדוח מצביע גם על האטה בהתקדמות המחקר בקבוצות רבות, בין השאר בשל גיוסים נרחבים למילואים, בשל עזיבה של תלמידי מחקר ועמיתי בתר-דוקטורט בינלאומיים ואי-הגעה של אחרים. תועדו עזיבות לחו"ל של סגל בכיר מתחומי מחקר ייחודיים הנמצאים במוקדי הכוח של האקדמיה הישראלית. כמו כן הושמד חומר מחקרי יקר ערך בעקבות פגיעת טילים בכמה מוסדות מחקר.
צורך לאומי דחוף: הקמת מחשב על
הדוח מצביע על הצורך הלאומי הדחוף בהקמת מחשב-על. להשפעת ההקמה של המחשב תהיה השפעה מהפכנית ורחבת היקף על כלל תחומי המדע, המחקר והחדשנות. הודגש שהאצת התפתחותו של תחום הבינה המלאכותית אינה רק צורך אקדמי, אלא גם יסוד מכונן בכוחה של המדינה בזירה הבינלאומית.
כותבי הדוח מוסיפים כי מחקרים במדעי החיים וברפואה עומדים בפתחה של מהפכה נרחבת לקראת השילוב של מחקר בסיסי ויישומי עם בינה מלאכותית. אולם קיימים חסמים משמעותיים המעכבים את השימוש בהם - בראש ובראשונה מחסור חמור בתשתיות מחשוב ובכוח אדם מיומן.
ייצוג הנשים באקדמיה הולך וקטן ככל שמתקדמים במסלול האקדמי: בתארים המתקדמים נשים הן הרוב, ואילו בקרב חברי הסגל הבכירים הן מיעוט. הדוח קורא להמשיך ולפעול לסגירת הפער המגדרי.
על הכנת דוח זה שקדה במשך כשנתיים ועדה מיוחדת בהובלתה של חברת האקדמיה פרופ' עדי קמחי ממכון ויצמן למדע. בפיקוחה של הוועדה פעלו שש תת-ועדות, שכללו 31 חברים מבכירי החוקרים בישראל ממגוון תחומי המדע.
פרופ' דוד הראל, נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים: "הדוח מצביע על אתגרים משמעותיים, הכוללים ירידה מתמשכת בהשקעה הלאומית במחקר האקדמי, פגיעה בקשרים בינלאומיים והשלכות עמוקות של המלחמה על המחקר. דווקא עכשיו, עלינו להתעקש על הגדלת התקציבים, על שימור הקשרים הבינלאומיים ועל הגנה חסרת פשרות על החופש האקדמי. המדע הישראלי איננו מותרות; הוא מנוע מרכזי של צמיחה כלכלית, ביטחון ושיקום לאומי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו