הפיד שלכם משקר: מה הגיל האמיתי של בעלי העסקים בישראל?

אם תפתחו את הפיד שלכם בטיקטוקאו באינסטגרם, ככל הנראה תקבלו את התחושה שכול יזם שני בישראל הוא "ילד פלא" שמגלגל מיליונים עוד לפני גיל 22 בזכות איקומרס, קריפטו או AI. התחושה הכללית היא שיש "הצערה" דרמטית של עולם העסקים, ושמי שלא עשה אקזיט או בנה אימפריה עד גיל 30 - איחר את הרכבת.

אלא שמתברר כי הנתונים מצביעים על מצב אחר לגמרי. רועי ריבק, יועץ אסטרטגי ושיווקי מזה כ-20 שנה והבעלים של קבוצת RIBAK, יצא לבדוק את המספרים בדוחות היבשים של הלמ"ס והסוכנות לעסקים קטנים, וגילה מציאות הפוכה לחלוטין: הגיל הממוצע של בעל עסק בישראל עומד על 50 שנה.

לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הגיל החציוני (הנקודה שבה חצי מעליו וחצי מתחתיו) הוא 46.8 שנה. כלומר, לא רק שאין ירידה בגיל היזמים, אנחנו אף רואים מגמת עלייה עקבית - "הבוס הישראלי" הולך ומתבגר משנה לשנה.

אשליה אופטית וטעויות אסטרטגיות

הפער בין מה שרואים במסך לבין מה שקורה בבנק, נובע לפי ריבק משלושה גורמים עיקריים, ובראשם - הסטטיסטיקה האכזרית של "תמותת עסקים". לדבריו, עסקים של צעירים נסגרים מהר יותר באופן סטטיסטי, מאחר שלצעירים יש לרוב פחות הון עצמי ("אוויר לנשימה"), פחות ניסיון בניהול משברים, ובעיקר חוסר ידע בניהול תזרים מזומנים (הסיבה מספר אחת לסגירת עסקים בעולם).

"כשהגל הראשון של הקושי מגיע, העסק הצעיר נסגר. הסטטיסטיקה מוטה לטובת השורדים - ואלו ששרדו, התבגרו", הוא מסביר.

שנית, בעוד הקמת חברה יציבה דורשת הון, הקלות שבה ניתן לפתוח עסק פטור מאפשרת לצעירים רבים להפוך לעסק. המסה הקריטית של העסקים נמצאת על פי ריבק בקרב בני ה-45-64, מאחר ש"צברו נכסים, מוניטין ויכולת מינוף שאין לבן 24 ממוצע".

לבסוף, קיימת לדברי ריבק גם אשליה אופטית של הרשתות החברתיות, שנובעת מהעובדה כי למרות שצעירים עד גיל 34 מהווים פחות מ-20 אחוז מכלל בעלי העסקים - הם הרבה יותר נוכחים בדיגיטל. "הרוב הדומם - הקבלנים, עורכי הדין, בעלי המפעלים והקמעונאים - הם בוגרים הרבה יותר, והם לא מעלים סטורי על כל חשבונית שהם מוציאים", הוא אומר.

לדברי ריבק, כלכלת האינסטגרם שעוסקת בתחומי ההייטק והשירותים הדיגיטליים, אכן מראה ירידה בגילאים כי חסם הכניסה הוא אפסי ("רק לפטופ ו-WIFI"). אלא שמחוץ למרשתת, קיימת כלכלה סביב תחומי התעשייה, בינוי, מסחר, לוגיסטיקה.

"אלו העסקים שמחזיקים את המשק, ושם הגיל הממוצע חוצה את ה-53", ריבק מדגיש. "הבעיה היא שאנחנו צורכים תוכן מהקבוצה הראשונה, אבל הכסף הגדול נמצא אצל השנייה - וזה מוביל לטעויות אסטרטגיות חמורות".