עם מחברת ועט: פרשת הריגול שמטלטלת את תעשיית השבבים

פרקליטות מחוז מרכז בסיאול חשפה בסוף השבוע את אחת מפרשות הריגול התעשייתי החמורות ביותר שידעה תעשיית השבבים הדרום-קוריאנית - ואולי החמורה שבהן בכלל. עשרה בני אדם הואשמו בהדלפה שיטתית וממושכת של טכנולוגיית ייצור מתקדמת של זיכרונות DRAM לידי יצרנית שבבים סינית, בהם בכיר לשעבר ומהנדסים שעבדו בסמסונג אלקטרוניקס, לצד גורמים נוספים שפעלו דרך חברות תיווך ומבני קש. הפרשה ממחישה עד כמה הפכה הטכנולוגיה למטבע אסטרטגי בזירה הגלובלית.

לפי כתב האישום, החוליה המרכזית בפרשה כללה עובדים לשעבר של Samsung Electronics, שפעלו להעביר לידי חברת ChangXin Memory Technologies (CXMT) ידע קריטי לפיתוח תהליך ייצור DRAM בטכנולוגיית 10 ננומטר - אחת מהטכנולוגיות המתקדמות, היקרות והרגישות ביותר בעולם הזיכרונות.

אחד הפרטים החריגים והמטלטלים בפרשה נוגע לשיטת ההדלפה עצמה. על פי התביעה, אחד המהנדסים המרכזיים העתיק בכתב יד מאות שלבים מפורטים של תהליך הייצור, ולא במקרה. במקום להוציא קבצים דיגיטליים, לצלם מסכים או להעביר מסמכים, הוא ישב וכתב ביד, שלב אחר שלב, את "המתכון" המלא: סדר הפעולות במפעל, פרמטרים של ציוד, נקודות כשל, אופטימיזציות תהליך ותיקונים שנלמדו מניסיון של שנים.

המטרה, כך לפי גורמי החקירה, הייתה ברורה: להתחמק לחלוטין ממערכות האבטחה הדיגיטליות של סמסונג. מערכות ניטור, מניעת דלף מידע ובקרות גישה לא היו יכולות לזהות מחברת ועט. בחקירה נמצא כי הידע שנכתב ביד הועבר בהמשך לגורמים נוספים, רוכז למסמכים מסודרים, ושימש בסיס לבניית תהליך הייצור של CXMT כמעט "מהיסוד" - אך בלי הצורך לעבור את שנות הניסוי והטעייה.

הפרשה לא הסתכמה בהעתקה אישית. על פי כתב האישום, חלק מהמידע הועבר דרך חברות קש וגופים מתווכים, שנועדו לטשטש את הקשר הישיר בין המהנדסים הקוריאנים לבין היעד הסיני. כך נבנתה שכבת הסוואה עסקית, שאפשרה להעביר ידע, מסמכים ותובנות תהליך במסווה של ייעוץ, מחקר או שיתופי פעולה אזרחיים. גורמי החקירה מציינים כי מדובר בפעילות מתמשכת ולא באירוע נקודתי - כזו שנפרשה על פני שנים, וכללה גיוס שיטתי של כוח אדם בעל ידע קריטי.

למה DRAM 10 ננומטר הוא יעד כל כך רגיש?

כדי להבין את חומרת המקרה, צריך להבין מה עומד מאחורי המושג "DRAM 10 ננומטר". לא מדובר רק בהקטנת רכיבים. זהו תהליך ייצור שמחייב שליטה קיצונית בסטייה, בתזמון, בחומרים ובציוד ליתוגרפי מהמתקדמים בעולם. כל טעות זעירה עלולה להפוך פס ייצור של מיליארדים לכישלון.

חברות כמו סמסונג ו-SK Hynix השקיעו שנים וטריליוני וון כדי להגיע לרמת יציבות תעשייתית בטכנולוגיה הזו. הידע שנצבר אינו רק תיאוריה - אלא ניסיון מצטבר של אלפי תקלות, פתרונות, שיפורים ו"קיצורי דרך" שאינם מופיעים בשום פטנט. זו בדיוק הסיבה שלפי התביעה, ל-CXMT לא הייתה אפשרות ריאלית להגיע לייצור כזה בפרק זמן כה קצר ללא גישה ל-IP גנוב.

לפי ממצאי החקירה והדיווחים הנלווים, CXMT הצליחה כבר בשנת 2023 להציג ייצור DRAM בטכנולוגיית 10 ננומטר - לראשונה בחברה סינית. זמן קצר לאחר מכן החלה להציג גם דגמי DDR5, זיכרונות מתקדמים המשמשים שרתים, מרכזי נתונים ומערכות עתירות ביצועים.

עוד עולה מהחקירה כי הטכנולוגיה שהודלפה שימשה גם כבסיס לפיתוח זיכרונות HBM (High Bandwidth Memory) - רכיב קריטי במחשוב בינה מלאכותית, מעבדים גרפיים (GPU) ומאיצים. מדובר בשוק שנשלט כמעט לחלוטין על ידי יצרניות קוריאניות ואמריקניות, ושכל כניסה סינית אליו נחשבת לאירוע אסטרטגי.

CXMT היא אחת מיצרניות ה-DRAM הסיניות הבולטות, המתמחה בעיצוב, פיתוח וייצור שבבי זיכרון DRAM לצרכנים ולשרתים, ונחשבת לשחקן מרכזי במאמצי בייג‘ינג להשיג עצמאות טכנולוגית בשוק שבבי הזיכרון. החברה מתכננת להנפיק מניות בבורסה בשנגחאי ברבעון הראשון של 2026 בשווי שאותו מעריכים בכ-42 מיליארד דולר, במטרה לגייס עשרות מיליארדי יואן לצמיחה והתרחבות, כולל בתחום הזיכרונות המתקדמים.

הפרקליטות הדרום-קוריאנית מעריכה את הנזק הכלכלי שנגרם בסדרי גודל חריגים - עשרות טריליוני וון (מיליארדי דולרים). מעבר לפגיעה הישירה בסמסונג, מדובר בפגיעה ביכולת התחרות של תעשיית השבבים הקוריאנית כולה, ובאובדן יתרון טכנולוגי שנבנה לאורך עשורים.

גורמים בקוריאה מציינים כי זו אינה עוד עבירת קניין רוחני, אלא פגיעה בביטחון הכלכלי של המדינה - במיוחד על רקע מלחמת השבבים הגלובלית והמאמץ הסיני לצמצם תלות בטכנולוגיה מערבית.

מתעשייה לשדה קרב

הפרשה הנוכחית משתלבת בדפוס רחב יותר של חקירות והעמדות לדין בדרום קוריאה בשנים האחרונות, סביב ניסיונות להדלפת ידע תעשייתי רגיש - בעיקר בתחום הזיכרונות, שבו לקוריאה יתרון עולמי מובהק. גורמי אכיפה במדינה מדגישים כי בשנה האחרונה בלבד נחשפו מספר מקרים דומים, חלקם עם יעד סיני.

אלא שהמקרה הנוכחי בולט בהיקפו, בשיטתיות שלו, ובתוצאה בפועל: מוצרים מסחריים, שכבר נמצאים בשוק, ושנשענים - לפי כתב האישום - על ידע שנגנב.

מעבר לאולם בית המשפט, הפרשה הזו מהדהדת הרבה מעבר לסיאול. היא מדגישה את הפער בין פיתוח "על הנייר" לבין ייצור תעשייתי בקנה מידה גדול, ואת הערך האמיתי של ניסיון מצטבר. היא גם ממחישה מדוע תעשיית השבבים הפכה לשדה קרב גיאו-פוליטי, שבו ידע, עובדים ותהליכים שווים לא פחות מטנקים או מטוסים.

במובן הזה, זהו לא רק אחד מתיקי הריגול התעשייתי החמורים בתולדות קוריאה - אלא סימפטום מובהק של העידן החדש, שבו מלחמות מתנהלות לא רק על גבולות, אלא על מתכונים, מחברות ופסי ייצור.