"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תגלית מהחלל: עונות השנה בכדור הארץ לא מסונכרנות

מחקרים חדשים חושפים שעונות השנה משתנות באופן דרמטי בין אזורים סמוכים • בין השאר, התגלית עשויה להסביר מדוע אזורים מסוימים מאכלסים מגוון ביולוגי עשיר במיוחד

,עודכן
0השמעה
תמונה ששלח הלוויין "דרור 1" ממיקומו סביב כדור הארץ. צילום: התעשייה האווירית

מדענים מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי גילו באמצעות תצפיות לוויין שעונות השנה בכדור הארץ אינן מסונכרנות כפי שהניחו עד כה. המחקר,שפורסם בכתב העת המדעי Nature, מגלה שאזורים הנמצאים באותו אזור ובאותם קווי רוחב לא בהכרח חווים שינויים עונתיים באותו זמן.

לפי המחקר, אפילו אזורים הנמצאים זה לצד זה יכולים לחוות דפוסי מזג אוויר שונים, מה שמעצב בתי גידול שכנים שונים בתכלית. "העונתיות עשויה להיחשב לעתים קרובים כקצב פשוט - חורף, אביב, קיץ, סתיו - אבל עבודתנו מראה שהלוח השנתי של הטבע הרבה יותר מורכב", אמר דרו טרסאקי הארט, ביו-גיאוגרף וחוקר ראשי במחקר.

המפה החדשה של עונות השנה שיצרו החוקרים,צילום: Terasaki Hart et al., Nature

המחקרים התבססו על 20 שנות נתוני לוויין, שמהם יצרו החוקרים את המפה המקיפה ביותר עד כה של התזמון העונתי של המערכות האקולוגיות היבשתיות של כדור הארץ. המפה מזהה אזורים גלובליים שבהם דפוסים עונתיים אינם מסונכרנים במיוחד.

לפי החוקרים, זה כנראה לא מקרה. שונות גדולה יותר בדפוסי מזג האוויר יכולה להיות בעלת השפעות מדורגות, שעשויות להניע מגוון רב יותר בתוך בתי גידול. לדוגמה, אם משאבים טבעיים בשני בתי גידול שכנים זמינים בזמנים שונים של השנה, הדבר יכול לעצב את האקולוגיה והאבולוציה של החי והצומח באופן שונה בכל מקום.

תגלית מהחלל: עונות השנה בכדור הארץ לא מסונכרנות| עדן חן

דוגמאות קיצון: פיניקס וטוסון

שתי ערים באריזונה, פיניקס וטוסון, משמשות כדוגמה מובהקת לטענה. מרכזים עירוניים אלה נמצאים במרחק של 160 קילומטרים בלבד זה מזה, אךמקצבי האקלים השנתיים שלהםנמצאים על אורכי גל שונים לחלוטין. טוסון חווה את כמות הגשם הגבוהה ביותר במהלך עונת המונסון בקיץ, בעוד שפיניקס מקבלת את רוב הגשם שלה בינואר, ולכך יש השפעות מדורגות על המערכות האקולוגיות שלהן.

תבנית מסקרנת שנחשפה במפה החדשה היא שחמשת אזורי האקלים הים-תיכוני של כדור הארץ - אלה שיש להם חורפים מתונים ורטובים וקיץ חם ויבש - הראו מחזורי צמיחת יער ששיאם היה בערך חודשיים אחרי מערכות אקולוגיות אחרות. חוסר התאמה זה התרחש במקומות כמו קליפורניה, צ'ילה, דרום אפריקה, דרום אוסטרליה ובאזור הים התיכון.

סופת חול בפיניקס. לכל אזור מקצב אקלימי משלו,צילום: אי.פי

המפה גם מפרטת שונויות במועדי פריחת צמחים ובזמני הבשלת יבולים. "היא אפילו מסבירה את הגיאוגרפיה המורכבת של עונות קציר הקפה בקולומביה - מדינה שבה משקי קפה המופרדים בנסיעה של יום אחד מעבר להרים יכולים להיות בעלי מחזורי רבייה כל כך לא מסונכרנים כאילו היו בצדדים מנוגדים של כדור הארץ", אמר טרסאקי הארט.

היום, תחזיות אקולוגיות רבות מבוססות על מודלים פשוטים של עונות כדור הארץ, אך אם באמת רוצים לדעת כיצד משבר האקלים ישפיע על הכוכב שלנו ועל בריאותנו, צריך לשקול שינויים ממקום אחד למשנהו, גם אם הם קרובים.

"אנו מציעים כיוונים עתידיים מרגשים לביולוגיה אבולוציונית, אקולוגיה של שינוי האקלים ומחקר מגוון ביולוגי. לדרך הזאת להסתכל על העולם יש השלכות מעניינות אפילו יותר, כמו על מדעי החקלאות או מחקר אפידמיולוגי", סיכם טרסאקי הארט.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר