כשהגוף קופא: מהן הטמפרטורות הקיצוניות ביותר שבני אדם שרדו?

גוף האדם דורש טמפרטורה פנימית יציבה כדי לתפקד כראוי - בסביבות 37 מעלות צלזיוס. כשהטמפרטורה יורדת מתחת ל-35 מעלות, הגוף נכנס למצב של היפותרמיה שעלול להיות קטלני. אבל מספר מקרים יוצאי דופן מוכיחים שבתנאים מסוימים, בני אדם מסוגלים לשרוד ירידות טמפרטורה קיצוניות - ולהתאושש ממצבים שנראו חסרי תקווה.

כפי שפורסם באתר Popular Science, המקרה המדהים ביותר של היפותרמיה אצל מבוגר התרחש ב-1999. אנה בוגנהולם, רדיולוגית שיצאה לטיול סקי, נפלה דרך קרח ושהתה כמעט שעה וחצי במים קפואים. כשהגיעו אליה צוותי החילוץ, היא הייתה במצב של מוות קליני. טמפרטורת הגוף שלה צנחה ל-13.7 מעלות צלזיוס בלבד - הטמפרטורה הנמוכה ביותר שמבוגר שרד מחוץ לבית חולים.

המצילים החדירו לה צינור נשימה (אינטובציה) והתחילו בהחייאה מיד, והמשיכו בה עד שרופאים בבית החולים חיברו אותה למכונת לב-ריאה למשך שלוש שעות תוך כדי חימום הדרגתי. בוגנהולם בילתה חודש מחוברת למכונת הנשמה, הדם שלה הפסיק להיקרש, העצבים נפגעו והאיברים הפנימיים חדלו לתפקד. ובכל זאת, באופן בלתי מובן, היא התאוששה לחלוטין. כעבור חמישה חודשים בלבד היא כבר שבה לעבודתה ואף יצאה שוב לטייל.

המקרה היחיד שעבר את ההישרדות של בוגנהולם התרחש בחורף 2014 בפולין. פעוט בשם אדם יצא מבית סבתו בכפר רצלאוויצה שמצפון לקרקוב, כאשר הטמפרטורה בחוץ הייתה כשבע מעלות מתחת לאפס. הוא נמצא שעות לאחר מכן, מחוסר הכרה, כשגופו נוקשה עד כדי כך שהמצילים לא הצליחו להחדיר לו צינור נשימה.

לפי Popular Science, כמו במקרה של בוגנהולם, גם אדם חובר למכונת הנשמה. טמפרטורת הגוף שלו ירדה ל-11.8 מעלות צלזיוס. למרות כל הסיכויים, הפעוט התאושש לחלוטין ושוחרר מבית החולים לאחר חודשיים.

כיצד המוח שורד בטמפרטורות נמוכות?

כיצד שני אנשים אלה שרדו כאשר רבים אחרים מתו בתנאים פחות קיצוניים? חוקרים סבורים שהתשובה טמונה בכמה גורמים משולבים. במצב רגיל, המוח דורש אספקה מתמדת של חמצן וחומרים מזינים. אבל כאשר הטמפרטורה יורדת, הדרישה הזו פוחתת באופן משמעותי. טמפרטורות נמוכות במיוחד אמנם מאטות פעילויות עצביות חיוניות, אך במקביל הן גם מאטות את התהליכים שגורמים למוות תאי ולהרס רקמות.

במקרה של בוגנהולם היה גורם נוסף שהציל את חייה: היא נלכדה בכיס אוויר תחת הקרח, כך שיכלה להמשיך לנשום בזמן שהמים הזורמים סביבה הקפיאו את גופה בהדרגה. כך המוח שלה הגיע לטמפרטורה נמוכה כל כך, שבה הוא כבר לא נזקק למשאבים רגילים כדי להמשיך לפעול.

ניקלאס נילסן, מומחה להרדמה מאוניברסיטת לונד בשבדיה, מסביר שהקהילה הרפואית מכירה כבר עשרות שנים בפוטנציאל המגן של טמפרטורת גוף נמוכה. מנתחים מורידים לעיתים קרובות את טמפרטורת הליבה של מטופלים במהלך ניתוחים מורכבים במוח או בלב, כדי להגן על איברים חיוניים.

בניתוחי לב פתוח, למשל, המנתחים ממלאים את הלב בתמיסה מיוחדת הנקראת קרדיופלגיה, שעוצרת את פעימותיו ומקררת אותו זמנית. זה מאפשר להם לנתח את הלב הדומם בזמן שמכונה חיצונית מטפלת בזרימת הדם. הטמפרטורה הנמוכה ביותר שאליה הורדה טמפרטורת גופו של אדם בהיפותרמיה טיפולית, ששרד עם תפקוד מוחי מלא, הייתה 4.2 מעלות צלזיוס בלבד - במקרה שתועד עוד ב-1961.

עם זאת, כיום הרפואה המודרנית זהירה יותר. הרופאים מבינים שהורדת טמפרטורת הגוף היא חרב פיפיות, וטכניקות חדישות מנסות למזער את הצורך בקירור כדי להימנע מתופעות לוואי מסוכנות - כמו סיכון מוגבר לזיהומים, בעיות קרישת דם ונזקים לכליות.

לפי Popular Science, אלפים נפטרו לאורך השנים מהיפותרמיה בתנאי קור קיצוניים. סיפורי ההישרדות של אנה ואדם הם חריגים, והסיכוי להינצל ממצבים כאלה נמוך ביותר. בסופו של דבר, הדרך הטובה ביותר להתמודד עם קור קיצוני היא פשוט להימנע ממנו.