רעידת האדמה בישראל מתקרבת - למה אנחנו לא יודעים מתי היא תקרה?

שוב זה קורה: רעידת אדמה בעוצמה 5.1 היכתה השבוע בטורקיה והיום פקד את יפן רעש אדמה בעוצמה 7.6 - אירועים אלו מזכירים לנו שתי עובדות חיים: הראשונה, לפי כל הציפיות, רעידת אדמה גדולה אמורה להתרחש בישראל עוד בעשור הנוכחי; השנייה, ב-2025 אנחנו יודעים לחזות מוות של גלקסיות במרחק מאות שנות אור, אבל לא יודעים לחזות רעידות אדמה יותר מכמה שניות לפני שהן מתרחשות. למה?

מה המדע יודע

גיאולוגים יודעים היום הרבה מאוד על המנגנון שגורם לרעידות אדמה. הם מבינים את תנועת הלוחות הטקטוניים עמוק מתחת לאדמה, ממפים קווי שבר ברחבי העולם, ויכולים לזהות אזורים בסיכון גבוה. הם יודעים לומר שקליפורניה תחווה רעידת אדמה גדולה, שכל האזור שלנו פגיע, ושיפן נמצאת באזור מסוכן במיוחד (באמת, לא צריך להיות חכם גדול בשביל זה – יפן חוותה 56 רעידות אדמה בשנה האחרונה, אם כי מוכרחים לציין שטורקיה עקפה אותה במדד המפוקפק, עם 318 רעידות).

אבל לדעת ש"רעידה גדולה תקרה מתישהו באזור הזה" זה לא חיזוי - זו סטטיסטיקה. חיזוי אמיתי דורש לקבוע מיקום, עוצמה וזמן מדויקים. ובזה המדע נכשל שוב ושוב.

למה זה כל כך קשה?

הבעיה נעוצה באופי הפיזיקלי של רעידות אדמה. הן נגרמות כתוצאה מהצטברות מתח לאורך קווי שבר, עד שהסלע "נשבר" והאנרגיה משתחררת בבת אחת. אבל המעבר בין הצטברות מתח לשחרורו אינו ליניארי או צפוי – הוא דומה יותר למערכת כאוטית.

דמיינו ערימת חול: אתם מוסיפים גרגרים אחד אחד, יודעים שבשלב מסוים תהיה מפולת, אבל אי אפשר לדעת איזה גרגר יגרום לה. רעידות אדמה מתנהגות באופן דומה, רק שהמערכת מורכבת יותר לאין ערוך - קילומטרים של סלע, תחת לחצים עצומים, עם סדקים, חללים ושינויי טמפרטורה תמידיים.

ניסיונות שנכשלו

לאורך השנים הוצעו עשרות "סימנים מקדימים" לרעידות אדמה: שינויים ברמת מי התהום, פליטת גז ראדון, התנהגות חריגה של בעלי חיים, שינויים בשדה האלקטרומגנטי. חלקם הראו מתאם בודד עם רעידות ספציפיות, אך אף אחד מהם לא הוכיח את עצמו כאמצעי אמין לחיזוי ודאי.

המקרה המפורסם ביותר של "חיזוי מוצלח" הוא רעידת האדמה בהאיצֶ'נג, סין, ב-1975. השלטונות הסינים פינו את העיר יום לפני רעידה בעוצמה 7.3-7.5, לכאורה בזכות סימנים מקדימים כמו רעידות משנה והתנהגות חריגה של בעלי חיים. אבל מדענים חלוקים בשאלה האם ניתן לקרוא לזה חיזוי, או שמא רק מזל - ולראיה, בשנה שלאחר מכן, רעידה בעוצמה 8.2 בטַנְגְשאן הרגה מעל 240,000 איש, ללא כל אזהרה או "חיזוי", והפכה לרעידה הקטלנית ביותר במאה ה-20.

מה כן עובד? התרעה מוקדמת

אם חיזוי בלתי אפשרי, מערכות התרעה מוקדמת הן הדבר הכי קרוב שיהיה לנו כנראה. מערכות אלו מזהות רעידת אדמה ברגע שהיא מתחילה, ושולחות התרעה לאזורים רחוקים יותר לפני שגלי ההרס מגיעים אליהם.

גלים סיסמיים נעים במהירות של כ-3-8 קמ"ש – איטי יותר מאותות אלקטרומגנטיים. זה אומר שאזור שנמצא 100 ק"מ ממוקד הרעידה יכול לקבל התרעה של 15-30 שניות – מספיק זמן לעצור רכבות, לסגור שסתומי גז, ולאפשר לאנשים לחפש מחסה לפני שדברים מתחילים ליפול.

יפן מפעילה מערכת כזו מ-2007, ומדינות נוספות, כולל ישראל, מפתחות מערכות דומות.

הודאה בחוסר ידיעה

המדען צ'ארלס ריכטר, שהמציא את סולם העוצמה הנושא את שמו, אמר פעם: "רק טיפשים, שרלטנים ושקרנים מנבאים רעידות אדמה". אולי זו הגזמה, אבל יש בה גרעין של אמת.

מדענים רציניים אינם מבטיחים חיזוי מדויק. במקום זה, הם מתמקדים בהערכת סיכונים לטווח ארוך, בתקני בנייה עמידים לרעידות, ובמערכות התרעה. זו אולי הודאה מתסכלת בגבולות הידע האנושי, אבל היא גם ריאליסטית – וריאליזם מציל יותר חיים מתחזיות שווא.