יום השוויון הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות, שחל היום (רביעי), הוא זמן טוב להתבוננות - והבנה ששילוב אמיתי של אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה אינו דורש מהפכות טכנולוגיות או השקעות עתק. לעתים קרובות, ההבדל בין הצלחה לכישלון נמצא במקום הכי פשוט: ביכולת לראות את האדם מעבר למגבלה, לתת מקום בטוח לשאול שאלות, ולהכיר בכך שמצוינות מקצועית אינה תלויה ביכולת לקרוא ניואנסים חברתיים או בדרך שבה אדם מדבר.
החברות שהצליחו בשילוב מוכיחות שוב ושוב שהכלה אמיתית מתחילה בתרבות ארגונית שמזהה צרכים מבלי להפוך אותם למוקד, ושמעריכה ביצועים לפי מקצועיות, מחויבות והתמדה. הסיפורים הבאים ממחישים איך נראה שילוב כזה בפועל - כשמעסיקים נותנים צ'אנס אמיתי ועובדים מוכיחים את עצמם כל יום מחדש.
אוהד יפרח, אב לשניים, חי עם שיתוק מוחין שמגביל את הדיבור ואת התנועה, אך מסרב לתת למגבלה להכתיב את חייו. כבר 11 שנה הוא חלק מצוות הפיתוח של חברת Gett, וכיום משמש כמהנדס בדיקות.
לאורך השנים, יפרח התקדם מתפקיד לתפקיד בזכות מקצועיות והתמדה. מסלולו כלל ניהול צוות בדיקות וניהול אינטגרציה בקבוצת הדלוורי, תפקידים שדרשו הובלת תהליכים מורכבים ועמידה מול לקוחות, גם כשמדובר באתגרים שאינם מובנים מאליהם עבור אדם עם מוגבלות בדיבור. בחברה בחרו להתמקד ביכולות שלו והוא מצדו המשיך להציג ביצועים גבוהים ויציבות מקצועית.
גם בנסיעות עבודה לחו״ל, שדורשות היערכות מורכבת עבור אדם עם מוגבלות, היה חלק טבעי מצוותי הפרויקט ושולב במשימות בינלאומיות כמו כל עובד אחר, מה שחיזק אצלו את תחושת האמון והשוויון.
עבור אוהד השילוב האמיתי מתחיל בנגישות תודעתית, תרבות שמזהה צרכים ומאפשרת לכל אחד לבצע את עבודתו באופן מלא בלי להפוך את המוגבלות למוקד. כיום הוא חלק מצוות מגוון שמחבר מקצועיות, גמישות וראיית האדם, ומבחינתו זו בדיוק הסיבה שגט מצליחה בזכות האנשים שבה.
טלי גליקסמן מנהלת צוות בדיקות תוכנה ואוטומציה ב-Gett: "עבורי אוהד אינו שונה משום חבר צוות אחר, ואם כבר, הוא מצטיין פעם אחר פעם בביצוע, במסירות ובאהבה אמיתית למקצוע. המגבלה שלו איננה רלוונטית לתפקידו בשום צורה. מצוינות נמדדת בערכים של מקצועיות, מחויבות ואנושיות בלבד. אוהד הוא עובד מהשורה הראשונה בזכות האדם שהוא, וההשפעה שלו על הצוות מורגשת בכל יום".
נועם כרמי, על הרצף האוטיסטי, עובד באינטל קריית גת. הוא מספר כי "מקצועית מצפים ממני בדיוק כמו מכל עובד אחר. היעדים, האחריות, הסטנדרטים, הכול אותו דבר. ההבדל נמצא רק ברגעים החברתיים. אם אני מפספס ניואנס, במקום כעס אני מקבל הסבר. רגע אחד של סבלנות ומקום בטוח לשאול שאלות יוצר סביבת עבודה שבה אני מצליח לפרוח. לפעמים זה כל מה שצריך כדי לאפשר שילוב אמיתי.
"הרבה מעסיקים חוששים להעסיק אנשים עם צרכים מיוחדים כי הם מניחים שצריך התאמות גדולות. בפועל, אם האדם עומד בדרישות המקצועיות, ההתאמה המרכזית היא פשוט לראות אותו כאדם. אינטל עשו את זה בשבילי בלי רעש וצלצולים. הם נתנו צ'אנס, והיום אחרי שבע שנים של עבודה רציפה זה מוכיח את עצמו כל יום מחדש".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו